תרומת ההתנגדות היהודית להצלת יהודי צרפת
מאת ד"ר צילה הרשקו
על אף שארגון ההתנגדות היהודי בצרפת ביצע את אחת מפעולות ההצלה יוצאות הדופן ביותר של השואה, הסיפור אינו מוכר היטב בצרפת ולא בישראל ולעתים קרובות הוא מעוות מסיבות פוליטיות. במהלך הכרתו ההיסטורית ביולי 1995 באחריות צרפת להשמדת יהודיה, טען הנשיא ז'אק שיראק כי חסידי אומות העולם הצרפתיים הצילו שלושה רבעים מיהודי צרפת - תוך התעלמות מוחלטת מהחלק המרכזי שמילאה ההתנגדות היהודית בחילוצם. גרסה זו אומצה אז על ידי יורשיו.
אין ספק כי חסידי אומות העולם הצרפתיים ראויים למקום של כבוד בהיסטוריה של השואה, אולם ההתנגדות היהודית היא זו שתרמה את התרומה המכריעה להצלתם של כ -230,000 יהודים - כשלושה רבעים מיהדות צרפת. חברי ההתנגדות היהודית היו בעיקר אלה שיזמו קשר עם המצילים הצרפתים, ואשר - לעתים קרובות בסכנת חייהם - הוציאו תעודות מזויפות באיכות טובה ותלושי מזון שבלעדיהם אי אפשר היה להשיג מצרכים. הם אף שמרו על קשר קבוע עם הילדים הנסתרים במטרה להגביר את המורל שלהם ולמנוע את אובדן העם היהודי. הם סייעו לעצורים במחנות והבריחו אותם; הם העבירו שיירות של ילדים ומבוגרים למקומות מסתור בצרפת, שוויץ וספרד; והם הקימו קבוצות גרילה והעבירו כספים לטובת המאבק נגד הכובש הנאצי.
למרות קיומו של תיעוד נרחב בנוגע לפעילות העצמאית של תנועת ההתנגדות היהודית, התקשורת והפוליטיקאים הצרפתיים ממשיכים לדבוק בסיפור המוטעה שהתנועה הפעילה במסגרת ההתנגדות הצרפתית הכללית. בפועל, לא זו בלבד שההתנגדות הצרפתית הכללית לא חרטה על דגלה את הצלת היהודים כחלק מהמאבק לשחרור המולדת הצרפתית, אלא שהגרעין הראשון של ההתנגדות היהודית הוקם כבר ביוני 1940 עם הכיבוש הנאצי בזמן שתנועת ההתנגדות הצרפתית הכללית התגבשה לאט יותר.
הפער בין עובדות היסטוריות לזיכרון הציבורי הוביל, בין היתר, לתיאוריות כוזבות, כמו טענתו של הסופר והפרסומאי היהודי-צרפתי, אריק זמור, כי ודאי הייתה זו ממשלת וישי שאפשרה להציל שלושה רבעים מצרפת יהודים, שכן המספר הקטן של חסידי אומות העולם לא יכול היה להסביר זאת. זמור, שככל הנראה לא היה מודע למאמצי ההתנגדות היהודית, טען כי משטר וישי אינו רוצה לפגוע באזרחים היהודים בצרפת ולכן נועד "להתמודד עם השטן" להצלתם.
לא רק כלי התקשורת הצרפתיים אינם מודעים לתרומת ההתנגדות היהודית להצלתם של יהודי צרפת. לדוגמא, לאחרונה יצא לאקרנים סרט המציג את הפנטומימאי הידוע מרסל מרסו כמצילם של מאות יהודים בתקופת ההתנגדות הצרפתית, תיאוריה הנתמכת בפוסט בבלוג באתר הספרייה הלאומית בירושלים. מרסו אכן סייע בהעברת ילדים יהודים לשוויץ, אך הוא עשה זאת במסגרת ההתנגדות היהודית והתשתית החיונית שהקימה כולל תעודות מזויפות, אספקת כסף, קשרים עם מבריחי גבולות וראשי רשויות מקומיות ועוד. .
השלטונות הצרפתיים יצרו את התפיסה השגויה כי חסידי אומות העולם, הם שהצילו שלושה רבעים מיהדות צרפת כמשקל נגד לאחריותם הלאומית לגורלם של יהודי צרפת בתקופת השואה. אך לא נכון מבחינה היסטורית ומוסרית למחוק מהזיכרון הקולקטיבי את התרומה המכריעה של ההתנגדות היהודית במבצע הצלה זה, שרבים מהם שילמו בחייהם. הגיע הזמן שמדינת ישראל, שכל כך רגישה לזכר השואה, תכבד את תרומתה של תנועת ההתנגדות היהודית הייחודית הזו בפרויקט לאומי לצד פרויקט חסיד אומות העולם הצרפתי ותתנגד למגמה ההולכת וגוברת של מחיקת גבורה, פרקים מהיסטוריה של השואה או אפילו שכתוב היסטוריה למטרות פוליטיות או אידיאולוגיות.