יצחק ארבל

נולד ב-9.9.1925 בצ'ייג (Csajag). חבר 'הנוער הציוני'.
במאי 1944 גויס לפלוגה לעבודת כפייה. בחודש ספטמבר הועברה הפלוגה לבודפשט. ארבל יצר קשר עם חברי תנועתו שפעלו במחתרת. ברח מפלוגת העבודה והגיע ל'בית הזכוכית' ברחוב ודאס. הצטרף ליחידה שנקראה 'הקרבה עצמית', בראשותו של אלכסנדר נתן, שאמורה הייתה להגן בנשק על הבית מפני התקפת בריוני 'צלב החץ'. ברשות כל אחד מחברי היחידה היה נשק אישי. לבסוף לא היה צורך בפעולה מזוינת. במסגרת תנועתו היה שותף בארגון חבורות ילדים יהודים ללא הורים, השגת מזון עבורם ודאגה לקיומם. גם אחר השחרור בינואר 1945, המשיך לפעול לטובת הילדים ולהבאתם לארץ עד 1948. כיהן כמזכיר כללי של תנועתו. עלה לארץ במסגרת קבוצת מתנדבים ל'הגנה'.
חבר קיבוץ כברי.