דוד הרברט סמואל

נולד ב 8 לחודש יולי 1922 להדסה (בתו של יהודה גור-גרזובסקי, מראשוני ת''א וממחדשי השפה העברית) וארווין סמואל, בבית סבו, הנציב העליון, הלורד הרברט סמואל, באוגוסטה ויקטוריה, ירושלים.

את ילדותו העביר ביפו, רמאללה, חיפה וירושלים – לפי משרותיו של אביו בשירות המנדט הבריטי. לימודיו הבוגרים היו בגמנסיה רחביה ולאחר מכן לימודי כימיה באוקספורד. משפחתו של אדווין סמואל נשארה בארץ ישראל. בשנת 1939 נסע לבקר את סבו בבריטניה. במהלך שהותו שם, פרצה מלחמת העולם השנייה, והוא נאלץ לדחות את שובו לארץ. הסב, הציע לו ללמוד באוניברסיטת אוקספורד, עד שיוכל לחזור לביתו. הוא שמע לעצתו, והתחיל בלימודי הכימיה.

ב-1942 קטע את לימודיו והחליט להתגייס למלחמה. סבו שלח אותו אל חיים וייצמן, לימים הנשיא הראשון של ישראל, כדי להתייעץ איתו, האם כדאי לחכות עד שתוקם יחידת המתנדבים מארץ ישראל - הבריגדה היהודית, או להצטרף ישירות לצבא הבריטי. בסוף הוא החליט להתגייס במיידית, והוצב בחיל התותחנים. הוא הוסמך לקצונה ושירת בהודו,  נלחם בבורמה נגד היפנים, ובסוף המלחמה מונה למושל האי סומטרה.

ב- 1946 חזר ללמוד באוקספורד, אך המשיך משם למשפחתו בארץ, ולמד במכון ויצמן.

במלחמת העצמאות פיתח כלי לחימה בחיל המדע (חמ''ד) של צה''ל. הוא המשיך במכון ויצמן ופתח בקריירה אקדמאית, היה דיקן הפקולטה לכימיה, ראש הוראת הכימיה במחלקה להוראת המדעים בבתי הספר, ולאחר השתלמויות באוניברסיטאות הרווארד, ברקלי, ייל, ויונירסיטי קולג' בלונדון. הקים את המחלקה לחקר המוח במכון ויצמן למדע. היה פרופסור לכימיה פיזיקלית במכון ויצמן למדע, חוקר איזוטופים ואחר כך חוקר זיכרון.

תואר האצולה "הויקאונט השלישי של הר הכרמל ומחוז טוקסט בליברפול", אותו קיבל, הלורד הרברט סמואל, עבר לאחר פטירתו לאביו, עם מותו של אביו בשנת 1979, הוא קיבל בירושה את תואר האצולה.

שירת בתפקידים מדעיים חשובים ועלומים במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים. עם פרישתו לגימלאות התמנה לנשיא ביה''ס לאופנה ''שנקר'' וכיהן במשך שבע שנים, ולאחריהן חזר למכון וייצמן, למחקר בתחום הזיכרון. במקביל לעיסוקיו אלה עסק בפעילויות ציבוריות שונות, היה יו''ר קרן התרבות ישראל-אמריקה, יו''ר קרן פולברייט, וחבר בחבר הנאמנים של ביה''ס לעיצוב בצלאל ומוזיאון ת''א לאמנות. במקביל שמש כיו''ר פעיל של הכנסים של ארגון Anglo-Israel Association בנושאים תרבותיים שונים. על פעילותו הרבה בנושאים חברתיים וכלכללים קיבל תואר מיוחד ''אביר הממלכה הבריטית'' מידי המלכה אליזבת והיה חבר בית הלורדים של הממלכה המאוחדת בשנים 1978–1999.