תומאס ויליאם גולד

נולד ב-28 דצמ' 1914 בדובר, אנגליה. אביו ראובן נהרג בקרב בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1933 הצטרף לצי המלכותי ומשנת 1937 שירת בצוללות.

ב- 16 בפברואר 1942, עת שירת בצוללת "תרשר" "Tresher”, בהיותם בקרבת האי כרתים, הצליח צוות הצוללת להטביע ספינת אספקה גרמנית, שהיתה מלווה בספינות אבטחה. עם רדת החשיכה כשהצוללת עלתה אל פני המים, היא הותקפה בפצצות עומק ובפגזים. שתי פצצות חדרו לתא התותח שלה, אך לא התפוצצו. יחד עם עוד קצין מהצוות, הוא התנדב לסלק את הפצצות, שסוגן לא היה ידוע, משימה מסוכנת ולא פשוטה. כדי להגיע אליהן הן נאלצו לזחול כברת דרך באחת התעלות בצוללת ותמרנו את הפצצות למקום ממנו יוכלו להחליקן ולהפטר מהן. הפצצה הראשונה סולקה במהירות יחסית גבוהה, אך בשניה נוצר קושי בשל מיקומה ולקח להם כ-40 דקות עד שהצליחו גם לסלק אותה. היתה זו פעולה אמיצה ביותר, נוכח הזירה העויינת בה פעלו, על פני הים, כשהאויב מנסה לאתר אותם, והידיעה כי הצוללת יכולה לצלול באופן פתאומי, בעודם עסוקים עם הפצצות, דבר שיביא למותם המיידי. הם המשיכו במשימתם עד שסיימוה בהצלחה.

על מבצעם האמיץ והמיוחד, קיבלו השניים, את העיטור הגבוה ביותר בצבא הבריטי- "צלב ויקטוריה".

לאחר המלחמה הפך ליועץ לעסקים. גילה ענין גם בפעילות הקהילה היהודית ואף נטל חלק בהפגנות נגד מדיניות ממשלת בריטניה בנושא ארץ ישראל. העיטור שקיבל נמכר במכירה פומבית, ב-1987 לאגודה היהודית של משרתי צבא לשעבר. במשך מספר שנים שימש נשיא אגודת הצוללות הבינ"ל של בריטניה והיה פעיל באגודות הצי המלכותי ובעלי עיטורי צלב ויקטוריה וג'ורג'.

נפטר בשנת 2001 בהיותו בן 86.

עותק של עיטורו וסיפורו מונצח במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.