ויליאם פרידמן

מאבות מפענחי הצפנים בארה"ב. בשנים 1947-1941 היה מפענח הצפנים הראשי של משרד המלחמה האמריקאי והוביל את המאמץ לפיצוח מכונת ההצפנה היפאנית שכונתה "פרפל" Purple (ארגמן), באמצעותה הצפינו היפאנים את תעבורת תשדורותיהם הדיפלומטיות לפני המלחמה ובמהלכה. הוגדר כאחת ה"מוחות" המובילים בתחום זה. נולד בשנת 1891 בקישינב למשפחה יהודית מהונגריה, שחיה ברוסיה וממנה היגרה לארה"ב בשנת 1893 מסיבות של אנטישמיות. התעניין בהנדסת אלקטרוניקה ובגנטיקה של צמחים וסיים את אוניברסיטת קורנייל בשנת 1914 עם תואר בתחום הגנטיקה. הגיע לתחום הצפנים בעקבות התענינותו באליזבת סמית, שעסקה בנושא ועבדה יחד איתו באחת המעבדות בשיקאגו ולימים גם נישאו. במלחמת העולם הראשונה שירת בחדר הצפנים של מפקדת הצבא האמריקאי בצרפת. השתחרר מהצבא ב-1919 וחזר אליו כאזרח ב-1921 יחד עם רעייתו, מכיוון שלא הצליח למצוא עבודה במקצועו והתמנה למפענח הצפנים הראשי בחיל הקשר ומאז "בילה" את 34 שנותיו הבאות בלב עולם הצפנים של ארה"ב. למרות שלא היה מתמטיקאי, מקצוע שהוא נדרש לתחום זה, היה מומחה בסטטיסטיקה והסתברויות ובישומם לתחום ההצפנות. כן ניחן בתכונות חשובות לתחום זה כאינטואיציה יוצאת דופן, עקשנות, התמדה וכמובן נסיון. למרות שתרומתו היתה חיונית (המאמץ גרם לו אף להתמוטטות עצבים בינואר 1941 ולאשפוז בבי"ח למשך כשלושה חדשים) היתה ההצלחה פרי עבודת צוות, שכן פרידמן הסתייע בקבוצת מתמטיקאים מוכשרים (סינקוב, קולבאך ורואולט). ב-1941 ביקר יחד עם משלחת מארגונו אצל עמיתיו הבריטים בבלצ'לי פארק, עימם החל שת"פ פורה בנושא. תרומת עבודתו והישיגיו למאמץ המלחמתי ולנצחון ארה"ב ובעלות בריתה במלחמה נגד יפאן היה השגת תכנית המתקפה היפאנית במידווי בשנת 1942, דבר שסייע לאדמירל נימיץ להביס את הכח היפאני העדיף ולבלום את האופנסיבה היפאנית באוקינוס השקט. הגיע לדרגת קולונל (אל"מ). ב-NSA שימש לאחר המלחמה מנהל האגף למחקר תקשורת ומפענח הראשי. פרש משירותו בשנת 1955. נפטר בוושינגטון ב-12 נוב' 1969 ונקבר בבית הקברות הלאומי בארלינגטון. אשתו אליזבת המשיכה גם היא לעסוק בפענוח צפנים של גורמי הפשע וריגול עבור גורמי ממשל שונים ובהם משרד האוצר, ה-FBI ומשמר החופים בתקופת "היובש". סייעה גם לממשלת קנדה בתחום זה. ב-1957 חיברו היא ובעלה ספר על צפני שייקספיר בשם The Shakespearean Ciphers Examined על הצפנים הנסתרים בכתביו של כותב המחזות המפורסם. להנצחת תרומתם של בני הזוג החליטו ב-NSA לקרוא לאחד הבנינים המרכזיים במתחם הארגון על שמם.