הבריחה מנובוגרודק (Nowogródek)
בפרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בנובוגרודק כ-6,500 יהודים, שהיוו כמחצית מתושביה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו אליה כ-1,000 פליטים יהודים מאזורי מערב פולין שנכבשו בידי הגרמנים. ב-18 בספטמבר 1939, נכבשה העיירה בידי הסובייטים .
ב-4 ביולי 1941 נכבשה העיירה בידי הגרמנים בעת הקרבות ניסו מאות יהודים להימלט מהעיר וכ-200 מהם הצליחו בכך. מיד לאחר הכיבוש גויסו גברים ונשים לעבודת כפייה.
ב-5 ביולי 1941 נרצחו 27 גברים יהודים בטענה שאיחרו למקום העבודה.
ב-17 ביולי 1941 נרצחו 70-80 אנשי אינטליגנציה ועשרות בעלי מקצועות חופשיים.
ב-26 ביולי כינסו אנשי איינזצגרופה B כ-200 גברים יהודים בכיכר העיר ועינו אותם בפומבי, ולאחר מכן הוציאו להורג 52 מהם.
ב-8 באוגוסט 1941 נורו למוות בידי המשטרה הגרמנית עשרות רבות מיהודי העיר.
ב-1 בספטמבר 1941 הוחלף הממשל הצבאי בעיר בממשל אזרחי, והעיירה סופחה לבלרוס.
בפקודת הגרמנים מ-26 בספטמבר 1941 הוטלו על היהודים הגבלות תנועה, נאסר עליהם לסחור במזון ובחפצים, והם חויבו לשאת טלאי צהוב ולסמן את דירותיהם. בעיר הוקם יודנרט, שתפקידו המרכזי היה גיוס יהודים לעבודת הכפייה.
ב-5 בדצמבר 1941 רוכזו יהודי העיר בבניין בית המשפט. אחרי סלקציה שנעשתה בהם,
ב-8 בדצמבר, נורו מרביתם למוות בבורות ביער ליד סקרידלבו (Skridlewo). באקציה זו שביצעו הגרמנים בעזרת שוטרים מקומיים נרצחו 5,000-4000 יהודים.
1,500-1,300 היהודים שנותרו, רוכזו בצפיפות בגטו בפרוור פרסיקה (Peresieka) שבשולי העיר. באביב 1942 רצחו הגרמנים את חברי היודנרט. באותה תקופה העבירו הגרמנים לגטו נובוגרודק יהודים מכמה עיירות.
באקציה נוספת, ב-7 באוגוסט 1942, נרצחו כ-3,000 מיושבי הגטו, ובהם גם ילדים, ליד הכפר ליטובקה (Litovka) שמחוץ לעיר; עוד כ-500 יהודים נרצחו ליד קסרקטינים לשעבר סמוך לעיר.
אחרי האקציה הזאת נותרו בגטו כ-1,250 יהודים. כ-700 הועברו לבנייני בית המשפט לשעבר, וכ-500 יהודים שגורשו מהיישובים הסמוכים, הושארו בגטו בפרסיקה. למרות התנגדות היודנרט, נמשכו ניסיונותיהם של התושבים בשני חלקי הגטו להימלט ולמצוא מקלט אצל הפרטיזנים ובמחנה המשפחות של האחים ביילסקי.
באקציה המונית נוספת ב-4 בפברואר 1943 נרצחו כ-500 יהודים.
ב-7 במאי 1943 נערכה סלקציה בגטו של בעלי המקצוע, שפעל בעצם כמחנה עבודה. יותר מ-300 יהודים, מרביתם נשים וילדים, נרצחו בידי המשטרה המקומית ויחידה ליטאית בהרדזילובקה (Hardzilowka), סמוך לבית המשפט.
באביב 1942 ובספטמבר 1942, לאחר האקציה הגדולה, החלה להתארגן בגטו מחתרת יהודית. הוקם ועד מחתרתי של 42 חברים ממפלגות שונות בראשותו של ד"ר יעקב כהן. כמה מתושבי הגטו הצליחו לברוח, בעיקר בעזרת שליחים יהודים מגדוד הפרטיזנים היהודי של האחים ביילסקי. המחתרת תכננה בריחה מאורגנת ובמשך שלושה חודשים נחפרה לשם כך מנהרה באורך של 250 מטרים.
ב-26 בספטמבר 1943 ניסו לברוח דרכה 233 היהודים שנשארו בגטו שליד בית המשפט. כ-170 מהם הצליחו להגיע ליערות והצטרפו לגדוד האחים ביילסקי; האחרים נורו בזמן הבריחה או נתפסו בידי הגרמנים ביערות.
המקור - האנציקלופדיה של הגטאות
https://wwv.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=651
