הקונגרס הארבעה-עשר של הוועד היהודי (SAJBD) ביוהנסבורג, 24 עד 27 במאי, 1945.
שירות לאומי (בין השנים 1939 ל-1945)
המועצה לשירות מלחמתי פתחה בקמפיין אינטנסיבי במטרה להמריץ את מאמצי המלחמה. אסיפות המונים של הקהילה נערכו במרכזים מתאימים, ונואמים נשאו דברים מטעם הוועד לתמיכה בקריאת הגיוס החדשה שיצאה באותה עת מטעם הגנרל סמאטס (Smuts). לקראת הימים הנוראים, נוצלה ההזדמנות לבקש מהרבנים היהודים לשאת דרשות בפני קהילותיהם בנושא השירות הלאומי, ופעולה זו חזרה על עצמה בשנים הבאות לרגל החגים היהודיים המרכזיים.
המועצה לשירות מלחמתי שיתפה פעולה כמיטב יכולתה עם קפטן ה. סרברו (Serebro), קצין הגיוס היהודי שמונה על ידי מנהל הגיוס לפעול בקרב הקהילה היהודית. במאי 1943, מנהל הגיוס, קולונל ג. ק. ג. ורדמולר (Werdmuller), נשא דברים בפני המועצה לשירות מלחמתי והביע את שביעות רצונו מהעבודה שביצעו.
באמצע שנת 1944 פתחו הרשויות בקמפיין גיוס חדש לתגבור הדיוויזיה המשוריינת השישית של דרום אפריקה. המועצה לשירות מלחמתי נועדה עם מייג'ור מקסוול, קצין הגיוס הראשי של אזור ויטווטרסראנד (Witwatersrand), וכן עם חברי צוות הגיוס שנשלח אל האיחוד מהדיוויזיה השישית. אחד מחברי הצוות היה קצין יהודי, קפטן גרינפילד. קצין יהודי נוסף מהדיוויזיה, קפטן ברון, ששהה באותו זמן בחופשה באיחוד, העמיד את עצמו בהתנדבות לרשות המועצה לשירות מלחמתי.
בעקבות זאת הושק קמפיין אינטנסיבי. כחלק מקריאה כללית למתגייסים שפורסמה על ידי מספר גופים מייצגים, פורסמה גם הצהרה מפי נשיא הוועד. מכתב המשלב את הצהרתו נשלח מאוחר יותר על ידו לכל משקי הבית היהודיים. שני הקצינים היהודים נאמו באסיפות רבות של ארגונים יהודיים, ותשומת לב מיוחדת הוקדשה לסטודנטים באוניברסיטאות. לעיתונות היהודית סופקו חומרי פרסום והיא שיתפה פעולה בצורה מצוינת בקמפיין. כפי שהראו הנתונים הסטטיסטיים הזמינים, הקהילה היהודית עשתה את חלקה ההוגן בהשגת התוצאות שאליהן הגיע הקמפיין.
המועצה לשירות מלחמתי המשיכה גם בעבודתה לניהול משא ומתן עם מעסיקים, במידת הצורך, לצורך מתן קצבאות לעובדים (יהודים ושאינם יהודים) שחפצו להתגייס, כדי שאף אדם שרוצה בכך לא יימנע מכך בשל נסיבות כלכליות. מעת לעת ננקטו צעדים כדי להביא את פניותיהם של "חטיבת המתנדבים הלאומית", "המשמר האזרחי" ו"חטיבת האמבולנסים של סנט ג'ון" לידיעתם של גברים ונשים שלא היו מסוגלים להצטרף ליחידות במשרה מלאה.
המועצה לשירות מלחמתי, בכל התעמולה שלה, לא הזניחה את הפנייה לאלו שגילם או מצב בריאותם מנעו מהם להגיש שירות לאומי ישיר, ודחקה בהם לתרום ככל יכולתם ל"קרן המלחמה הלאומית של המושל הכללי" ולקרנות מלחמה אחרות. מר ססיל ליונס (Lyons) המשיך לייצג את הוועד במועצה הלאומית של קרן המלחמה הלאומית של המושל הכללי, ולמרות הדרישות הרבות מזמנו, הוא התמסר לעבודה בלהט ובהתלהבות כה רבה, עד כי (בתוקף תפקידו האישי) הוא מונה כחבר בהנהלה הארצית של הקרן, ויושב ראש הוועדה לגיוס כספים שלה.
הוועד המשיך בעבודתו באיסוף נתונים סטטיסטיים ומידע אחר הנוגע לשירות המלחמתי של חברי הקהילה היהודית בדרום אפריקה. מספר הגברים והנשים היהודים מדרום אפריקה ששירתו בכוחות הדרום-אפריקאיים ובכוחות בעלות הברית מאז פרוץ המלחמה עומד על קצת פחות מ-10,000 (9,862 נכון ל-20 בפברואר 1945).
מספר הנפגעים הכולל באותו תאריך היה 1,129:
* הרוגים: 283
* פצועים או חבולים: 309
* נעדרים: 28
* שבויי מלחמה: 509
מספר העיטורים והתארים עמד על 170, רובם המכריע על גבורה בקרב. להלן הפירוט:
* O.B.E. (עיטור מסדר האימפריה הבריטית): 6
* M.B.E. (חבר מסדר האימפריה הבריטית): 14
* M.C. (צלב המלחמה): 8
* D.F.C. (צלב התעופה המצוינת): 14
* A.F.C. (צלב חיל האוויר): 1
* D.C.M. (מדליית ההתנהגות המצוינת): 1
* M.M. (המדליה הצבאית): 17
* D.F.M. (מדליית התעופה המצוינת): 2
* B.E.M. (מדליית האימפריה הבריטית): 2
* לב הארגמן (Purple Heart): 1
* ציון לשבח בדוחות הצבאיים (Mentioned in Despatches): 87
* פרסום רשמי (Gazetted): 4
* תעודות הערכה (צבאיות): 13
מחלקת מרשם השירות המלחמתי עדיין תלויה במידה רבה בחיילים עצמם, או בקרובי משפחתם, לקבלת מידע עדכני על העלאות בדרגה, תארים ועיטורים וכו', ואנו מנצלים הזדמנות זו כדי להביע תקווה להמשך שיתוף הפעולה בעניין זה מצד חברי הקהילה.
לכל אלו שנתנו את חייהם כדי להגן על קיומנו ועל חירותנו במאבק נגד הנאציזם, ובפרט לאלפי החיילים היהודים שביניהם, הקהילה היהודית חולקת כבוד עמוק ומביעה את תנחומיה הכנים לקרוביהם.
בכתיבה זו, ערב הניצחון הסופי על הנאצים, אנו מצפים לשובם של חברי הכוחות לבתיהם. אנו מחדשים את התחייבות הקהילה לעולם לא לשכוח את החוב שאנו חבים להם ולעשות כל שביכולתנו כדי להקל על שילובם מחדש בחיים האזרחיים. זה הזמן להביע את תקוותנו שמספר גדול מה"ספרינגבוקס" (Springboks - כינוי לחיילים דרום אפריקאים) היהודים שלנו ימלאו תפקיד בענייני הקהילה. הם יביאו עמם נקודת מבט רעננה והשפעה מעוררת; בכוחם יהיה לתרום תרומה גדולה לחיים הקהילתיים היהודיים.
נכון לעכשיו, ישנם שישה רבנים צבאיים יהודים במשרה מלאה המשרתים בכוחות "בצפון" (באירופה/צפון אפריקה) וביתר חלקי האיחוד ישנם חמישה רבנים צבאיים במשרה מלאה ושלושה עשר במשרה חלקית. לכל הרבנים הצבאיים היהודים בכוחות הביטחון, הן לאלו שעדיין משרתים והן לאלו ששירתו, אנו מציעים את תודתנו החמה על עמלם המסור למען חברי הכוחות היהודים.
הבריגדה היהודית (החטיבה היהודית הלוחמת)
הוועד בירך על הקמת הבריגדה היהודית בספטמבר 1944, ומברק איחולים נשלח למפקד ולסגל הבריגדה.
רווחת החיילים
במהלך התקופה שבה הוצבו כוחות דרום אפריקאים גדולים במצרים, הוועד, באמצעות הרבנים הצבאיים היהודים במצרים, סייע בהסדרת ביקורים של חברי כוחות יהודים ושאינם יהודים בארץ ישראל. תרומות הועברו לוועדות רווחת החיילים היהודים בארץ ישראל, אשר הפגינו הכנסת אורחים כה רבה כלפי הכוחות המבקרים.
המועצה לשעות חירום של המלחמה המשיכה בעבודתה לתמיכה במאמציהם של הרבנים הצבאיים בכוחות על ידי דאגה בדרכים רבות לרווחת החיילים היהודים. מתנות חולקו לגברים ולנשים "בצפון" לרגל החגים המרכזיים. עד כמה זכו מתנות אלו להערכה, ניתן לשפוט לפי מאות המכתבים שקיבל הוועד בכל הזדמנות מהמקבלים, אשר הביעו את שמחתם על הקשר שנשמר עמם מצד הקהילה היהודית. נקודת אור משמחת הייתה שחברי כוחות שאינם יהודים השתתפו לעתים בחלוקות אלו, ומכתבי הערכה רבים התקבלו מהם.
כאשר הדיוויזיה המשוריינת השישית של דרום אפריקה עברה לאיטליה, סיפק הוועד בית כנסת נייד לשימוש רבניו הצבאיים. לבקשת הוועד, איחוד הנשים היהודיות מימן את עלות התשמישים הדתיים והריהוט לבית הכנסת שהרשויות הצבאיות הואילו בטובן להקים לשימוש חברי הכוחות היהודים בפורטרקרחוגטה (Voortrekkerhoogte). הוועד סייע גם בהשגת ריהוט לקפלה הבין-דתית בזונדרווטר (Zonderwater). הוועד מימן את עלות ריהוט מגורי הרבנים הצבאיים היהודים בפורטרקרחוגטה.
ענף חשוב מאוד בעבודתה של המועצה לשעות חירום של המלחמה היה אספקת חומרי קריאה לכוחות. כמויות גדולות של ספרים וכתבי עת מתאימים נרכשו ונשלחו באופן קבוע לרבנים הצבאיים. עותקים רבים של כתב העת החודשי של הוועד, "Jewish Affairs" (עניינים יהודיים), וחוברות העוסקות בנושאים יהודיים נשלחו באופן קבוע לחברי הכוחות היהודים. בסך הכל, במהלך השנתיים האחרונות, נשלחו למעלה מ-18,000 ספרים בעלי עניין יהודי לאנשינו בכוחות הביטחון (לא כולל חוברות וכתבי עת).
למרות שהדגש הושם על הטבת מצבם של חברי הכוחות בצפון, רווחתם של החיילים היהודים באיחוד לא נשכחה. מתנות חולקו בהזדמנויות מתאימות למאושפזים יהודים בבתי החולים הצבאיים ובבתי ההחלמה. בין שאר השירותים שניתנו, ננקטו צעדים כדי להקל על אספקת מקומות ישיבה לחיילים בבתי הכנסת בזמן הימים הנוראים. המועצה לשעות חירום של המלחמה גילתה עניין באגודת קרובי שבויי המלחמה, ותרומות שנתיות ניתנו לכיסוי הוצאות המגזין החודשי של האגודה.
מעת לעת קיבל הוועד בקשות לדאוג לרווחתם של חברי הכוחות הקיסריים היהודים שהוצבו במזרח ובמערב אפריקה, שכן בשל קשיי תחבורה, הרשויות היהודיות באנגליה לא היו יכולות לעשות זאת בעצמן בנוחות. מובן מאליו שבכל פעם שהדבר התאפשר, בקשות אלו נענו.
יש לנצל את ההזדמנות לציין כי החיילים היהודים מדרום אפריקה, בזמן שהותם באיטליה, נהנו משירותיה של "המועצה הלאומית היהודית לרווחה של ארצות הברית" (JWB), המעניקה דאגה כה יוצאת דופן לחברי הכוחות היהודים של ארצות הברית. בין היתר שלחה המועצה הלאומית לרווחה משלוחים מהספרות המצוינת שלה לשימושם של האנשים מדרום אפריקה.
עדויות חוזרות ונשנות ניתנו מצד הרבנים הצבאיים לעבודת הוועד. אופייני לכך הוא מכתב מרבי ו. הירש, הרב הצבאי הראשי, המביע את תודתם הכנה של הרבנים הצבאיים והחיילים על "העבודה הגדולה והאצילית שהוועד עשה למענם במהלך השנה האחרונה. ברצוני להבטיח לכם כי סיועכם לרבנים הצבאיים הן בצפון והן באיחוד היה בעל ערך לא ישוער ותועלת עצומה לבחורינו".
הוועדה לסיוע לחיילים
זה התקבל כחובה מרכזית של "מפעל המלחמה היהודי של דרום אפריקה" (וכמו כן של קודמו, "מפעל המלחמה היהודי המאוחד של דרום אפריקה") להגיש סיוע לחיילים ולתלויים בהם במקרים של מצוקה הנובעת משירות מלחמתי. סכום נכבד הוקצה למטרה זו והוא מנוהל על ידי הוועדה לסיוע לחיילים של הוועד. הוועדה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם קרן המלחמה הלאומית של המושל הכללי ועם ועדות השחרור, וכבר עלה בידה לבצע כמות גדולה של עבודה מועילה.
שלבים אחרים של מאמץ המלחמה
היה זה מקור לשביעות רצון שגברים ונשים יהודים שיתפו פעולה בלב שלם עם חבריהם האזרחים בכל שלבי מאמץ המלחמה בחזית הבית. בנוסף, ברצוננו לציין לשבח את המאמצים היהודיים השונים לטובת כל חברי הכוחות ללא הבדל דת. קנטינת החיילים שנוהלה על ידי "ליגת המשוחררים היהודים" בגילדה היהודית ביוהנסבורג, שירות הלנת החיילים של אחוות קהילת הרפורמה היהודית ביוהנסבורג, קנטינת החיילים של המועדון היהודי בדרבן ומועדון השירותים של הקהילה היהודית במזרח לונדון (East London) ביצעו עבודה בעלת ערך רב במיוחד.
צנע בזמן מלחמה
הוועד מצא לנכון לתת הובלה לקהילה היהודית במטרה להימנע מ"חגיגות ראוותניות" ולתרגל צנע בזמן מלחמה. נערכו פגישות עם נציגי הקהילות היהודיות, והופצו עלונים בנושא.