לוטננט-גנרל אנדרה בוריס 1878-1946
אל"מ (מיל') ד"ר בני מיכלסון
פייר לואי אנדרה בוריס נולד בשנת 1878 בעיר טול. אביו, לאון בוריס היה עורך-דין ונוטריון במקצועו, שמונה כשופט שלום בעירו ולחם כסגן בחיל הרגלים במלחמת פרוסיה – צרפת ב- 1870.
אנדרה היה בן דודו של ג'ורג' בוריס, ראש מטהו של לאון בלום ראש ממשלת צרפת בתקופת "החזית העממית".
נישא למרגרט בלום בשנת 1912 באולם האירועים בבנין הקהילה היהודית של פריס. למד בקולג' של העיר טול והצטיין בלימודיו תוך קבלת פרסים בתחומי הגיאוגרפיה וההיסטוריה היוונית.
בשנת 1895 החל ללמוד בפוליטכניון של צרפת (אז שימש כאקדמיה לקצינים). בשנת 1906 קיבל דרגת סגן בחיל התותחנים ובשנת 1910 דרגת סרן והוסמך מביה"ס הגבוה למלחמה.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה קצין מטה במפקדת דיביזיית החי"ר ה- 70 ושנתיים אחר כך במטה הארמיה ה- 3. בשנת 1918 היה מפקד גדוד ממונע בארמיה ה- 4 ובשנת 1919 ראש מטה חטיבה 20.
על תפקודו כקצין מטה דיביזיוני בזמן המלחמה ניתן ללמוד מהפרסום בכתב העט הרשמי של הצבא מספטמבר 1915: "מתחילת המערכה ניתן היה להבחין כי זהו קצין פעלתן ובעל יוזמה שפעל ללא לאות באזורים המסוכנים ביותר. היה נכון לכל משימה, בכל הנסיבות, ביום ובלילה, במיוחד במהלך הקרבות הקשים בחודשים מאי ויוני 1915. המשיך לחשוף עצמו לאש האויב בגיחות תכופות שביצע לנקודות המסוכנות ביותר בחזית תוך הבאת מידע חיוני לקבלת ההחלטות במפקדת הדיביזיה".[1]
בחוות הדעת על תפקודו של בוריס במהלך המלחמה נכתב:"קצין מטה בעל ערך רב, מקצועיותו והידע העמוק שלו כמו שיקול דעתו תרמו רבות למפקדיו. תכונותיו אלו באו לידי ביטוי מובהק במהלך המתקפה בפלנדריה בעבודתו במטה הדיביזיה וכן במידע שהביא מהכוחות הלוחמים בחזית אותם ביקר לעתים תכופות".[2]
לאחר המלחמה קידומו היה מהיר ביותר. בשנת 1924 קיבל דרגת סא"ל וב- 1927 אל"ם (קולונל). בשנת 1931 הוענקה לו דרגת בריגדיר-גנרל ובשנת 1933 מונה לתפקיד מפתח במטכ"ל הצרפתי, כראש אגף ארטילריה במשרד המלחמה. תפקיד במסגרתו היה ממונה על רכש ואחזקת כל סוגי התותחים והציוד של צבא צרפת ותחמושתם – המרכיב שנחשב לחשוב ביותר בצבא היבשה.
בשנת 1938 מונה למפקד המחוז הצבאי ה- 4 בעמק הלואר בדרגת מייג'ר גנרל. בשנת 1939 מונה למפקד הקורפוס ה- 4 וקיבל דרגת לוטננט-גנרל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה לקצין-תותחנים-ראשי, תפקיד בו החזיק עד לתבוסתה של צרפת ביוני 1940.
המשיך בתפקידו תחת משטר וישי ובחודש יולי 1940 שימש כנשיא בית-דין-צבאי מיוחד שדן את גנרל דה גול (בהעדרו) על שסרב לבצע את פסק הדין שהוצא נגדו וכלל ארבע שנות מאסר. במסגרת צבא מאה האלף שהורשתה ממשלת וישי להחזיק הצטרף בוריס לפעילות החשאית של הצבא במטרה להסתיר מהגרמנים רבים ממחסני הנשק, התחמושת והציוד שנשארו לאחר מערכת 1940 אולם הצבא לא הורשה להחזיק בהם. בתחום זה היה יד ימינו של ז'אן ורנו, רמטכ"ל צבא צרפת שבשלטון וישי.
בהיותו היהודי הבכיר ביותר בצבא צרפת, השתתף בדיון מיוחד של ועד הקהילות היהודיות בצרפת בנוגע למדיניות ממשלת וישי כלפי היהודים. בוריס וקבוצה קטנה של בעלי תפקיד בכירים יהודים בממסד הצרפתי אשר הכירו היטב את הממשל של וישי וחבריו, דגל בהכנת הקהילות בכל ערי צרפת לעמידה כנגד המדיניות האנטישמית הממשמשת ובאה בכל האמצעים הפוליטיים והכלכליים העומדים לרשותם, להכין את הקהילות להגנה ולמחות בכל אמצעי התקשורת נגד צעדי הממשלה. אולם זקני הקהילה ובמיוחד הרבנים התנגדו להמלצותיו של בוריס מחשש שהתנגדות פומבית של יהודי צרפת נגד ממשלת וישי רק תרע את מצבם. הרבנים ניצחו בעימות מול בוריס וחבורתו ומאותו רגע הוא חדל לעסוק בענייני ועד הקהילות.
בחודש אוקטובר 1940 פורסמה התחיקה האנטישמית של ממשלת וישי על פיה היהודים סולקו מכל משרותיהם ברשות המדינה. בתגובה, שלח גנרל בוריס למרשל פטין איגרת ב- 10 בנובמבר 1940 בזו הלשון: "אינני מכיר כל מקרה דומה בהיסטוריה של צרפת בו הוצאו סנקציות קולקטיביות חמורות כל כך בלא לאפשר טענות הגנה כנגדן... על אף שבפנייתי אינני מייצג אף אחד אני שותף במחאתי לדעתם של כל מי ששפך דמו למען המולדת במלחמות 1914-1918 ו- 1939-1940.
אני מאמין שזוהי זכותי וחובתי לצאת במחאה זו. זאת בשל היותי שייך למשפחה אשר במשך דורות העמידה לצרפת אישים וקצינים מכובדים ביותר; בשל כך שאני עצמי שרתתי שרות ללא רבב למעלה מ- 44 שנים כפי שכולם יודעים ולמען צרפת, מולדתי המהווה חלק ממורשתי והנמצאת תמיד בליבי ובנשמתי".
ב- 1 באפריל 1942 פוטר גנרל אנדרה בוריס מצבא צרפת, הסיבה: היותו יהודי.
בשנת 1944, כאשר שב דה גול לצרפת הוחזר גנרל בוריס לשירות סדיר בצבא צרפת וגם השנתיים הקודמות נחשבו לוותק שלו.
אנדרה בוריס נפטר בשנת 1946 בפריס בגיל 68.
עיטורים
מסדר לגיון הכבוד:
- 1915 – צלב המלחמה עם עלי אלון.
- 1919 - אביר במסדר לגיון הכבוד.
- 1927 - קצין במסדר לגיון הכבוד.
- 1938 – מפקד במסדר לגיון הכבוד.
עיטורים זרים
- 1920 – צלב המלחמה של בלגיה.
- 1920 - צלב המלחמה הבריטי.
- 1921 – מסדר השמש העולה היפני.
- 1929 – מפקד במסדר אויסאם אלואיט שריפיאן (l’Ordre du Ouissam Alaouîte Chérifien) המרוקאי.
[1] Michèle Champagne, Portrait of André Pierre Louis Boris, Lieutenant General in the Service of the General Inspectorate of Artillery (1940), https://www.histoire-genealogie.com, 22 September 2016,
[2] Michèle Champagne, Ibid.