יהדות הונגריה במאות ה-19 – 20
דוד גור - נובמבר 2025
בחיי יהדות הונגריה התרחשו תהליכים ואירועים שהטביעו את חותמם והשפיעו על מהלך ההיסטוריה, הן של היהודים, הן של סביבתם הקרובה והן של האנושות כולה.
- האמנציפציה של היהודים במאה ה-19 בהונגריה – מה קרה בקרב החברה היהודית ולמה זה גרם בתוככי החברה ההונגרית
- תגובות היהודים לחוקים האנטי-יהודיים
- מפעל ההצלה – ההתנגדות של תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בשנת 1944
האמנציפציה של היהודים בהונגריה התרחשה במאה ה-19 – במקביל – מצד המשכילים ההונגרים שרצו לקבל את עצמאות הלאום-העם הונגרי בארצו, בגבולות ההיסטוריים. (כזכור – הונגריה נכבשה בחלקה, בידי העותומנים ב-1526. המלך ההונגרי מת בקרב. הפרלמנט ההונגרי גלה מהעיר בודה למערב הונגריה לעיר פוז'ון' (Pozsony) ברטיסלבה (Bratislava) של היום. הפרלמנט חזר לבודפשט ב-1848 בעת מלחמת העצמאות של ההונגרים נגד האוסטרים) כתוצאה של כ-300 שנים של מלחמות, הרס, העדר שלטון מרכזי, חדרו מיעוטים : רומנים, סרבים, סלובנים, סלובקים וגם מתיישבים גרמנים לאזורים שהתרוקנו מתושביהם המקוריים, ההונגרים. הצד ההומני וגם הצורך לחזק את שורות ההונגרים הובילו את הוגי הדעות והפוליטיקאים ההונגרים המובילים את המאבק לעצמאות עמם גם לקדם את האמנציפציה של היהודים.(הלאום: נקבע במאה ה-19 בהונגריה, לפי הצהרת הבוחר, מה שפת אימו – לא לפי דתו או לפי מאפיין אחר) בהונגריה דאז חייו כ-16 מיליון אזרחים, וההונגרים (לפי הצהרת השפה) היוו מקרב האוכלוסייה הכללית כ-46% בלבד. כדי להגיע לרוב מינימלי הסתמכו – בעתיד - לקבל את מירב קולות היהודים, שהם היוו אז כ-5%. לכן היו גם שיקולים אלקטוריאליים בצד מאבקם של המשכילים ההונגריים: Kossuth Lajos, Eötvös József, Széchenyi István. היהודים מצדם, לפחות הרוב שביניהם, שאפו לשוויון זכויות, כדי להתקדם בחיים, להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה (רפואה, משפטים, הנדסה, פיזיקה, כימיה וכו..) לאפשר להקים עסקים, מפעלי תעשיה, לעסוק בבנקאות. ועוד .השאיפות של יהודי הונגריה לאמנציפציה היו במקומן ובזמנן, הרי מאז המהפכה הצרפתית (1791) לאט-לאט, ארצות אירופה העניקו שוויון זכויות ליהודים. מה כאן קרה. הקצב . להונגרים שקיבלו את עצמאותם במסגרת הקשר הדואלי באימפריה האוסטרו-הונגרית, בער לשלוט בארצם בזכות – דהיינו ברוב פורמלי. את זה קיוו לקבל מקולות היהודים. שר התרבות הראשון (החל מ-1867- Eötvös József ) יוז'ף אוטווש ראה באמנציפציה של היהודים את מפעל חייו האישיים והלאומיים. זימן קונגרס יהודי, במטרה להקים מוסדות מרכזיים ליהודי הונגריה, לדוגמת מוסדות של הדתות האחרות. שמתפקידם לייצג את היהודים כלפי הממשלה, מצד שני ינהלו את ענייני הדת היהודית כלפי פנים. עד שנה זו הקהילות היהודיות הבודדות היו עצמאיות הן בענייני דת, הן בענייני ניהול רישומי לידה ופטירה וכו. הן בענייני מיסוי. חלק מהקהילות, לא הסכימו במטרות ובכוונות הקונגרס והמזמין (שר התרבות ההונגרי) עמדו על דעתם שאותם מחייבים רק דיני "שולחן ערוך" (קובץ החוקים שנאספו במאה ה-16 בעיר צפת, אז בשליטת העותומנים).. בקשתם נדחו ע"י השר ומחדש על ידי הקיסר. הפרלמנט ההונגרי קיבל ואישר את פנייתם החדשה כנושא עקרוני של חופש הדעה והמצפון, השר אוטווש שזימן את הקונגרס וניסה בכל כוחו לשמר את השיתוף והאחדות בין הניצים, נפטר. איש לא עמד בפני האורתודוקסים. שר התרבות החדש אישר את החלטות הפרלמנט , ומאז 1870 קיימים ומוכרים בהונגריה הזרם הנוילוגי והזרם האורתודוקסי. קיום שני הזרמים הפך למציאות.
קרע זה בעולם היהודי לא בא לידי איחוי מעולם.
מאחורי הקרע ניצבת דמותו, תורתו ואישיותו של ראש ישיבת העיר פוז'ון' – ברטיסלבה, הרב משה ה"חתם" סופר.(1806 – 1839). הוא נמנה ביו אבות התפיסה האורתודוקסית הקיצונית שהתנגדו לכל שינוי (מודרנה) במינהגי ובעיקרי היהדות. משנתו :"חדש אסור מין התורה". על המתבוללים היהודים הרפורמיים: "אילו היה דינם מסור בידינו ה' דעתי להפרישם מגבולותינו". השלטונות היכירו בישיבה בפוז'ון', בניהולו של ה"חתם" סופר כמוסד חינוכי מוכר והעניקו לתלמידיו פטור משרות חובה בצבא האוסטרי (1832). מעמד יוצאי דופן למוסד יהודי-דתי-חינוכי בכל תחומי האימפריה האוסטרית. מרבית הרבנים האורתודוכסיים שהתנגדו לאמנציפציה של 1867 – 1868 בהונגריה האוטונומית (במסגרת המונרכיה האוסטרו-הונגריה) והקימו ארגון נפרד, הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו של משה "חתם סופר".
האמנציפציה של 1868 פתחה את כל האפשרויות בפני היהודים. והם הסתערו. בפרק זמן, פחות מדור היוו מתלמידי האוניברסיטאות ומבעלי המקצועות החופשיים ברפואה, במשפט, בהנדסה יותר מ-% 50 על אף שמספר היהודים מעולם לא היה יותר מ-5% של האוכלוסייה. היהודים הקימו מפעלי תעשיה, תחנות קמח, בתי חרושת לסוכר, למוצרי חשמל, לצרכי הביטחון, בנקים, סחר בינלאומי.. בחגיגות המילנאום (1896, 1,000 שנה לייסוד הממלכה ההונגרית) הבורסה של בודפשט הובילה בכל אירופה, הודות למרצם של היהודים. - תגובת אזרחי הונגריה המג'ארים לא איחרה לבוא. משנות ה-80 של מאה ה-19 קמה סיעה אנטישמית בפרלמנט, הומצאה עלילת דם בטיסאסלאר (Tiszaeszlár), ונוסדה המפלגה הקלריקלית "מפלגת העם הקתולי" (Katólikus Néppárt) בראשם דמויות, נצר מהאצולה ההונגרית הקדומה, בהשתתפות פעילה של ההגמונים הקתוליים, שהובילה את הקו האקטיבי, להעדיף את הנוצרים ההונגרים לעומת היהודים (Hungarizm). תהפוכות המשטר בתום WWו, ירידת קרנה ושלטונה של המעמד השליט (בעלי האחוזות, האצולה ההונגרית), תוצאות חוזה השלום בטריאנון ((Trianon, אובדן 2/3 משטח הונגריה הגדולה – כל אלה נרשמו על חשבון היהודים. כך נולד החוק האנטי-יהודי הראשון ב-1920 בהונגריה (Numerus Clausus) המגביל ב-6% את מספר היהודים היכולים להתקבל במוסדות ההשכלה הגבוהה.
רבים מהיהודים נדדו ולמדו באוניברסיטאות באירופה. רובם לא שבו להונגריה. אחדים מהם נודעו בעולם כפורצי דרך בתחומי המדעים השונים. נזכיר כאן חמש דמויות. ב 2.8.1939, עוד לפני פרוץ WW2 (.9.1939 1).ניסחו המדענים היהודים איינשטיין וסילארד (Albert Einstein, Leó Szilárd) פנייה לנשיא רוזוולט, בבקשה לפעול ולדאוג ולייצר תגובה הולמת לניסיונות הטכנולוגיים-המדעיים של המדענים הגרמנים לייצר פצצת אטום. הנשיא נענה. וכך התחיל המרוץ המדעי-הטכנולוגי-הצבאי של ארצות הברית מול הנאצים. – במסגרת Manhattan Project. בין המדענים שלקחו חלק במבצע עצום זה נזכיר קבוצה קטנה של יהודים. שהמשותף להם שנולדו בבודפשט, סיימו את לימודיהם התיכוניים בבודפשט, המשיכו את השכלתם באירופה, חוקי ה-Numerus Clausus מנעו זאת בהונגריה. היגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן בארה"ב. שלושה מהם: טלר, וגנר ונוימן למדו בבית הספר האוואנגלי ברחוב פאשור (Fasor utcai Evangélikus Gimnázium) – ויגנר ונוימן היו גם חברי ילדות. מוריהם, כבר בבית הספר התיכון גילו את האינטליגנציה שלהם ואמרו "שזה לא מהעולם הזה". בארה"ב בלטו שבאו מסביבה תרבותית משותפת של בודפשט מראשית המאה ה-20, באינטליגנציה היוצאת דופן, ושביניהם דיברו הונגרית. כינו אותם "The Martians" דהיינו חייזרים מהמארש (כוכב הלכת). גלו, נדחקו מארצם בשל יהדותם. הזדמנו, התגייסו, לקחו חלק משמעותי – בלב ובנפש – במרוץ החימוש ובניצחון על המפלצת הנאצית האנטי-יהודית בעת WW2. הם לקחו חלק גם בדיון הערכי, המורלי שהתעורר מסביב ייתכנות השליטה של ייצור והחזקת נשק קטלני זה בידי ממשלות לא שפויות. אכן הנושא אקטואלי גם במציאות של ימינו. והינה ה-"חייזרים"
Szilárd Leó (1898-1964), Teller Edward (Ede) (1908-2003), Wigner Eugen (Jenő,Paul) (1902-1995), Neumann von John (János,Lajos) (1903-1995) Kármán Theodor (Tódor) (1881-1963)
כל דור חייב לבחון ולהעריך מחדש את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו לפני תקופתם, בפרספקטיבה של הזמן. אולם אין לשנות את העובדות. וגם לא ניתן לשאול שאלות: מה היה קורה אם, מה היה קורה לו...בהיסטוריה לא ניתן לעסוק ב- pilots.
במאה ה-19 העם ההונגרי שאף לחדש את החיים הלאומיים שלו ונקט באמצעים שנראו לו נכונים וניתנים בהישג יד בזמנם. ניסו בכוח הזרוע, סיימו בהסכם והקימו את המונרכיה האוסטרו-הונגרית. כדי לממש את שלטונם הפנימי הלכה- למעשה, היו זקוקים לצידם, לידם, ביחד איתם את הקבוצה האתנית -היהודים - שגם שאפה לשוויון זכויות. אם תהליכי האמנציפציה היו מתנהלים בקצב איטי יותר, האם זה היה משנה את תגובת הדחייה הטוטלית של העם ההונגרי. אשר תחילתה בחוקי הגבלה (1920) וסופה בסימונם, בבידודם, בכליאתם, בשדידתם וגירושם של יהודי הונגריה למחנות השמדה (1944).
במאה ה-20 , בתום WWI, זרם של צעירים יהודים יצאו את הונגריה מפני ששערי ההשכלה הגבוהה נסגרו בפניהם בשל יהדותם (Numerus Clausus) חלקם למדו במוסדות אקדמאיים בגרמניה (טרם עלות הנאצים לשלטון) והיכירו את המדענים הגרמניים שעסקו כבר אז בחיפושי דרך מדעיים (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, בתגובות שרשרת גרעיניות וכו..) שבסוף הדרך ייצור והרכבת נשק בעוצמה שלא הייתה ידועה בזמנו. בראשית WW2 ייזמו אחדים מהמדענים המבריקים היהודים שנדחקו מארצם בשל יהדותם, בפנייתם לנשיא רוזוולט, בתהליך שבסופו הישג מדעי-צבאי, והצלחה של ראשוניות מלפני הנאצים בייצור פצצת האטום. הצוות של מדענים צעירים יהודים יוצאי בודפשט שבלט בכושר אינטליגנציה יוצא דופן ונקראו The Martians בפי חבריהם המדענים, תרם תרומה משמעותית לקידום ולהצלחת המפעל. האם נוכחותם, ערנותם, יוזמתם, השתתפותם במפעל ענק שהעסיק עשרות מכונים ומדעיים, עשרות אלפי עובדים, משאבים שרק מעצמה כמו ארה"ב יכלה להעמיד למטרת המשימה. – היה צרוף מקרים נדיר ?. או תגובה אינטלקטואלית ראויה של יהודים נרדפים ?
בתקופה הקצרה שבין תפיסת השלטון בידי "צלב החץ" (15.10.1944 ) הפשיסטי, לבין כיבושה של פשט (Pest) (18.1.1945 ) הגדה השמאלית של עיר הבירה, בידי הצבא הסובייטי, חלפו שלושה חודשים. מזה כחודש ימים n-25.12.1944 בודפשט הייתה מכותרת על ידי הצבא האדום . בפרק זמן קצר זה עמדו בפרץ כל מרכיבי 'מחתרת תנועות הנוער הציוניות' מגויסים גיוס טוטלי ופעלו, ללא מחיצות בין המרכיבים, בכל האמצעים, להצלת אחיהם היהודים, אפילו לא היכירו אותם. עד כה רשמה 'המחתרת' לזכותה את עצם הקמתה, בשיתוף מלא בין כל תנועות הנוער הציוניות המקומיות. ופעלו, ביוזמתם, מבלי לקבל הוראות מבחוץ או מהמנהיגות הבוגרת של הקהילה או מהציונים המקומיים. הספיקו להציל ככר כ -15,000 יהודים צעירים מכבשני אושוויץ, במקום זה הבריחו אותם לרומניה. באמצעות שליחים ייצרו קשר עם חבריהם ביחידות עבודות הכפייה, הכינו אותם לעריקה, לפני העברתם לגרמניה. -בפעילות הענפה היו גם נפילות, היו קורבנות. פעילי 'המחתרת' רכשו ניסיון, חוסן נפשי, ביטחון, את אימונם של כל רובדי היהודים בבודפשט. בפרק זמן קצר זה – לא יותר מחודשיים של פעילות קדחתנית, לפני השחרור, הישיגו:
- הקמת 55 בתי ילדים, בחסות הצלב האדום הבינלאומי, 6,000 ילדים, בני נוער, עם הצוותים המטפלים , עברו את תקופת המצור של עיר הבירה, ללא פגע.
- אפוס המזון -רכישת צרכי אוכל, גם אמצעי הסקה, בעזרת סיטונאים יהודים, אחסונם, חלוקתם והבטחת שילוחם בליווי אנשי המחתרת – לבתי ילדים, לבית הזכוכית, לבתים המוגנים, לגטו הגדול
- פתיחת שערי "בית הזכוכית" (רח' וואדאס 29) לקליטת משפחות העובדים בו, לעריקים מיחידות עבודות הכפייה, לחניכי תנועות הנוער הציוניות .במרתף שברו את הקיר המשותף עם הבית השכן הנטוש (מס' 31 ברחוב וואדאס) ואכלסו אותו בכ-1,000 אנשי מחתרת. לקחו גם חזקה על בית משרדים ברחוב ווקרלה 17(Wekerle). בשלושה המבנים, מאחורי השלט של השגרירות שוויצרית וב-"חסותה" הקימו את המקלט הבטוח הגדול בבודפשט לכ-4,000 יהודים.
- אנשי המחתרת ייזמו, מימנו הדפסתם של כ-100,000 תעודות חסות שוויצריות (שוצפאסים) והפיצו אותן לכל דורש. בשעה זו (ב-2 בנובמבר 1944) אפשר היה לשמוע את רעמי הקטיושות של הצבא האדום שיירו מאתר שדה התעופה הבינלאומי של היום, מרחק 15 ק"מ מבודפשט. היה זה מרוץ מטורף למען החיים.
נוכחותם, חזונם, החלטיותם, יצירתיותם, אומץ ליבם, מסירותם, כוח הנעורים, הסולידריות המחבקת בין כל זרמי תנועות הנוער הציוניות – הם, הם, בייחד, גרמו להישג הבלתי נתפס של הצלת חיי כ-100,000 יהודי בודפשט בשלב האחרון של כוונות ההשמדה מצד הפשיסטים ההונגרים.
מה עזרו הדולרים של הז'וינט, בתיווכם של הבלדרים הדיפלומטיים השוויצריים, שמו שטרן, יו"ר המועצה היהודית בבודפשט, השתדלותו של פרידריך בורן, ומה היה עושה מנהל מחלקה A של הצלב האדום הבינלאומי, אוטו קומוי בלי יוזמתם התמסרותם, ידיהם, רגליהם של מחתרת תנועות הנוער הציוניות. ? במציאות -רק הם הרימו את מבצע בתי הילדים, את החוזים עם משכירי הדירות, את ציוד הבתים, את גיוס הצוותים, ודאגו לשלומם וביטחונם של הילדים עד השחרור !
מי מצא את סיטונאי המזון היהודים, מי נתן הנחיות לרכישת מצרכים, מי איתר את המחסנים, מי דאג לליווי וחלוקת משלוחי המזון שיגיעו בבטחה לייעודם: לבתי הילדים, לבית הזכוכית, לבתים המוגנים, לגטו הגדול ? רק אנשי המחתרת.
מי פתח את שערי "בית הזכוכית, מי דאג לקליטתם של הבאים, מי ארגן את החיים הפנימיים של 4,000 נפשות בתוככי המבוך של שלושה מבנים , ברח' וואדטס וברח' ווקרלה. מי דאג למזונם. ללא יוזמתה ופועלה הנמרץ של "המחתרת" לא היה קם המפעל.
מי יזם, מימן, את ההדפסה, הפיץ לכל דורש את תעודות החסות השוויצריות הנחשקות, לרבות בשימוש מכונית בעלת לוחית של השגרירות השוויצרית שעמד לרשות בית הזכוכית. מכונית זו הובילה את המצילים גם לאורך המסלול של צעדת המוות בדרך המובילה לווינה. מי פתח סניף "קונסוליה" שוויצרית – לכאורה - בחזית המבנה ברחוב פרצל מור 2 (Perczel Mór) כדי לאפשר גישה לחלוקת תעודת החסות השוויצריות, כאשר רח' וואדאס, הכניסה לבית הזכוכית היה סתום ברבבות דורשי שוצפאס? רק המחתרת. מי החזיר מהגבול האוסטרי יחידות שלמות של עובדי עבודות כפייה, כולל הסגל ההונגרי הממונה עליהם?
מי הציל-חילץ מבית הסוהר הצבאי המרכזי בשד' מרגיט בבודפשט 120 אנשי מחתרת ויהודים כלואים אחרים, בסוף דצמבר 1944, תוך כדי קרבות על בודפשט ??
המשטר הקומוניסטי בהונגריה אסר ב-1949 את הפעילות הציונית, שלל גם את זכותם של היהודים לחיי קהילה. הס מלהזכיר ש'המחתרת' הושיטה עזרה משמעותית להתארגנויות אנטי-פשיסטיות לא-יהודיות ב-1944. ההיסטוריונים מתיישרים עם הקו הפוליטי השולט. ראה את חיבורו של ההיסטוריון ראנקי:
:Ránki György History of Hungary 1918 -1945 ( Budapest ,1976) מוזכר בספרו של: István Deák: The Politics of Retribution in Europe, Princeton University. 2,000, pages 64 -65
הספר המפורט של ראנקי משתרע על ,1,400 דפים, שואת יהודי הונגריה זוכה לשישה עמודים בלבד ! היסטוריונים אחרים שעוסקים בנושא היהודי והציונות בהונגריה, מציירים מיצג שווא, שהציונים (מחתרת תנועות הנוער הציוניות) דאגו רק לחבריהם. המציאו ביטוי שמשתמשים בו רק בהונגריה: הצלה עצמית (self-rescue ) וגם שדאגו אך ורק להציל את עורם.! אחרים מכירים (בכוונה או מחוסר התמצאות) רק ב-ציונים – מבלי להבחין בייחודיותה (הצלה-התנגדות) של מחתרת תנועות הנוער הציוניות, בעוצמתה ובמשמעותה.
הופעת "המחתרת" (מחתרת תנועות הנוער הציוניות) ופועלה היו כוכב שביט בשמי יהדות הונגריה ב-1944.היא באה לעולם כתוצאה מלחץ הרדיפות, מסבלם ומצוקתם של היהודים. את האנרגיות, את הדלק היא שאבה מהחזון הציוני. הטביעה שובל זוהר מסביבה בלכתה, במסלולה. שקעה במצולות עם כינון המשטר הקומוניסטי בהונגריה שדחה ומחק כל דבר שקשור ביהודים. גם את סבלם, גם את מאבקם,.... מהמפעל האדיר, הייחודי , החדפעמי ,נשארו רק כמה רגבים לוהטים בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי.