פליקס גריספין - לוחם הקומנדו

לוחם הקומנדו פליקס גריספין (Grispin)

אל"מ (מיל) ד"ר בני מיכלסון

לוחם ה"קומנדו" פליקס גריספין (גרינשפן) נולד למשפחה יהודית בפריז ב- 28 בפברואר 1925. כאשר הובסה צרפת בשנת 1940, הבין הנער בן ה- 15 שבשל מוצאו היהודי עליו לברוח מצרפת הכבושה ומשטחה של וישי האנטישמית ששיתפה פעולה עם הגרמנים והחל מכין עצמו לכך.

הבריחה לספרד

כעבור שנתיים בהיותו בן 17, ברח יחד עם כמה חברים לספרד הניטרלית. בספרד הוא נתפס והועבר בין כמה מחנות עצורים עד אשר לבסוף שוכן במחנה הריכוז לפליטים מירנדה על נהר האברו (Miranda de Ebro). במחנה, הצליח פליקס לשכנע את השומרים הספרדים שהוא אזרח אמריקני ויש לשחררו ולאות מחאה פתח בשביתת רעב. לשגרירות ארה"ב נודע שאזרח אמריקאי כלוא במחנה האברו ושובת רעב ולאחר התערבות סגן הקונסול האמריקאי בשם גילברט שוחרר פליקס כיוון שהוכח כי על אף שאינו אזרח אמריקאי הוא מתחת לגיל 18. הוא הועבר לידי ארגון הצלב האדום הצרפתי אשר שיכן אותו במלון במדריד ומשם, הועבר ב- 7 בפברואר 1943 לגיברלטר. בגיברלטר עמדו בפני פליקס שתי אפשרויות: לעבור לצפון אפריקה שבינתיים שוחררה ע"י בעלות הברית ושלטונות צרפתיים החלו להתבסס בה או לבריטניה.[1]

פליקס החליט לנסוע לבריטניה ושם להתגייס לחיל "הקומנדו". הוא עלה על אונייה להובלת גייסות בשם "סטרלינג קסל" והגיע לליברפול ב- 2 במאי 1943. בבריטניה נשלח פליקס למחנה מעבר לפליטים צרפתים בקמברוול (Camberwell). לאחר שבועיים במחנה המעבר הוא נשלח למחנה מיון בשם "ביה"ס לפטריוטים" בו הוא נחקר והשלטונות הבריטים בדקו באם הוא באמת רוצה להתגייס להלחם נגד הגרמנים או שמא הוא סוכן מודיעין גרמני שמטרתו להסתנן לצבאות בעלות הברית.

לאחר שעבר בהצלחה את החקירות של המודיעין המסכל הבריטי הועבר פליקס לידי ועדת מיון צרפתית אשר התרשמה מהצלחתו לברוח מצרפת, תושייתו בספרד, גילו הצעיר ושאיפתו להתגייס ל"קומנדו" והפנתה אותו למסלול מהיר לקצונה בביה"ס לקצינים שנפתח לא מכבר מחוץ לגבולות צרפת. אולם מסלול קצונה זה נראה לפליקס ארוך מדי ולא היה ברור מתי יגיע סוף סוף ללחימה בגרמנים – שאיפתו הבסיסית עקב מוצאו היהודי.

מתנדב ל"קומנדו"

את המצב הציל קומנדנט פיליפ קיפר (Kieffer) מפקד יחידת ה"קומנדו" הצרפתית אשר שמע על להיטותו של פליקס להתנדב ל"קומנדו" ולהלחם בגרמנים, ולאחר שריאיין אותו צרף את פליקס גרינשפן ב- 15 ביוני 1943 לגדוד רובאי הצי מס. 1 (הנחתים הצרפתים) שהיה שמה הרשמי של יחידת ה"קומנדו" הצרפתית. באותה עת מנתה יחידה זו 80 לוחמים בלבד ופליקס מצא עצמו בקרב קבוצת מתנדבים קטנה ומגובשת.

פיליפ קיפר היה בעצמו דמות חריגה בקרב קציני הצבא הצרפתי החופשי ולכן כנראה מצא עניין בדמותו המיוחדת של גרינשפן. בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כיהן כסמנכ"ל הבנק המרכזי של האיטי ונשיא לשכת המסחר האיטי-צרפת. קיפר עזב את משרתו הרמה והנוחה מחוץ ליבשת האירופית השרוייה במלחמה ובגיל 40 נסע לצרפת והתגייס לצבא. בתחילה שרת בצבא ולאחר מכן בצי. לאחר תבוסת 1940 היה מראשוני המתנדבים לצבא צרפת החופשית של דה-גול. כישוריו כשולט בשתי השפות, אנגלית וצרפתית הציבו אותו במטה הצי של צרפת החופשית. אולם הוא חיפש תפקיד קרבי יותר והצליח בהתלהבותו לשכנע הן את הבריטים והן את הצרפתים להקים יחידת "קומנדו" צרפתית במסגרת יחידות ה"קומנדו" הבריטיות.[2]

ה"קומנדו" הצרפתי שהוקם בראשית 1942 נמנה על גדוד ה"קומנדו" הרב-לאומי מס. 10 הבריטי שהורכב מחיילי עילית מצבאות בלגיה, הולנד, נורבגיה, פולין, יוגוסלביה ויחידה יהודית מיוחדת, צוות-קרב מס. 3 (שכונה צוות X).

המשימה הראשונית של ה"קומנדו" הייתה פשיטות.[3] הלוחמים אומנו וצוידו לכך. ביצוע של כל משימה, בכל סד"כ מרמת צוות סיור מצומצם ועד למבצע גדודי ומעבר לזה. הם יכלו להרוס מתקני אויב, לאסוף מודיעין ולהוות כוח ראש חוף במבצעי נחיתה מהים. וכן לספק כוחות מאומנים במיוחד למשימות אבטחה והטעיה בכל סוגי המבצעים וצורות הקרב.

לאחר פינוי דונקירק הוקמו 10 פלוגות עצמאיות לשת"פ עם הצי הבריטי. לאחר מכן אוגדו פלוגות אלו ל- 3 גדודי "קומנדו".

ב- 23-24 יוני 1940: בוצעה פעולת ה"קומנדו" הראשונה, גדוד 11 בפיקודו של דדלי-קלרק, בעוצמה של 120 חיילים, פשט על לה-טוקא בחוף צרפת. הייתה זו הוכחת היתכנות של מבצעים משולבים והוחלט על הגדלת הכוח.

כל גדוד "קומנדו" כלל שלוש פלוגות (צוותי-קרב). כל פלוגה: 3 קצינים ו- 63 חוגרים. מצוידים בנשק אוטומטי. מאומנים לפעול כצוות-קרב משולב.[4] כאשר התנדב פליקס ל"קומנדו" בשנת 1943, כוחות אלו למבצעים מיוחדים אורגנו כבר ב- 4 חטיבות שירות מיוחד ("קומנדו"):

מס. 1 – בפיקוד לורד לובאט, צרפת.

מס.2 – בפיקוד רוני טוד – איטליה.

מס. 3 – בפיקוד קמפבל הרדי – המזרח הרחוק.

מס. 4 – בפיקוד מיילס רוברטס – צרפת.

הרינג'רס האמריקאים והנחתים הצרפתים נבנו אף הם בדגם ה"קומנדו" הבריטי.

בתקופת צירופו של פליקס ל"קומנדו" היה קשה במיוחד למצוא מתנדבים ליחידות אלו. הסכנה בפעילות, האימונים המפרכים והרצופים, טבעם של המבצעים, החשאיות והאלמוניות לא משכו מועמדים אשר בתחילה נמשכו ע"י הכמתות הירוקות (כיסוי הראש של חיילי ה"קומנדו"). מרבית הלוחמים היו אנשים רגילים ממוצא פשוט. לא אחת המתנדבים הגיעו מיחידות בהם נחשבו מרדנים ובלתי רצויים אולם משנקלטו ביחידות ה"קומנדו" הסתגלו היטב. ניתן היה למצוא ביניהם, גם פטריוטים שנאותו לסכן הכל למען הלחימה בגרמנים והרפתקנים למיניהם בהם מנהל חשבונות, מורה, סטודנט לרפואה ועוד. שלד היחידה היה במקורו נחתי הצי הצרפתי, מש"קים וקצינים זוטרים שעלו מהשורות אשר אומנו במשמעת דרקונית תוך מילוי כל הוראה ללא ויכוח או ערעור. ההשתייכות ל"קומנדו" לא זכתה להילה מיוחדת! התכונה המרכזית שנדרשה כשהתקבלו המתנדבים הייתה כשירות פיזית מצויינת שנלוותה אליה כשירות מנטלית אשר נרכשה במהלך חודשי האימון הארוכים. הניסיון הוכיח אחר כך שהכשירות המנטלית הייתה חשובה יותר מזו הפיזית ובעייתית ביותר לחיזוי, על אף המעקב הצמוד אחר הלוחמים בתקופת האימונים.

פליקס וחבריו, המגוייסים החדשים קיבלו עם הגעתם ליחידה: מדים בריטים, בגדי התעמלות לצורך האימונים, נעלי צבא גבוהות, נעלי התעמלות עם סוליות גומי, פגיון חד, תרמיל קטן (פק"ל) שכלל לבנים, גרביים וכלי אוכל.

לוחמי ה"קומנדו" אוכלסו בבתי התושבים המקומיים יחד עם הנשק והתחמושת (אקדח, רובה, מקלעון, מרגמה קטנה ובו'). הם קיבלו תלושי מזון אותם העבירו לנשים שבבתיהן התארחו. בדרך כלל לוחמי ה"קומנדו" לא חבשו קסדות בשדה הקרב אלא כומתות ירוקות עליהם סמל צלב לוריין. לעתים, בפעילות מבצעית או פשיטות הכומתות הוחלפו בכובעי גרב.

הבסיס העיקרי של אימוניהם היה באכנאקרי (Achnacarry) בסקוטלנד. האימונים היו תובעניים. המבחן הראשון שצריך היה לעמוד בו גרינשפן הצעיר הייתה ריצה של 11.5 ק"מ בפחות משעה עם חגור ונשק. כמו כן כללו האימונים של גרינשפן ריצה של 19 ק"מ עם ציוד מלא בשעתיים. אלו שלא עמדו בזמנים הוחזרו ליחידותיהם. הלוחמים כולם נועדו לפשוט על חופי האויב מהים ואומנו בכל הנסיבות לחיות ולפעול מספינות וסירות תוך הקפדה על שמישות הנשק והציוד בתנאי רטיבות ולחות.

ב- 9 בדצמבר 1943, פליקס גרינשפן, יחד עם יחידתו - "קומנדו קיפר" (כפי הכינוי שהוצמד להם) הועברו לניוהייבן (Newhaven), עיר נמל בדרום אנגליה. בעת ההיא כבר כללה יחידתו של קיפר 2 צוותי-קרב, מס. 1 ומס. 8.

לאחר מספר חודשי אימונים אינטנסיביים, בשלהי שנת 1943, צורף פליקס לצוות "קומנדו" בריטי מגד' 12 שהתמחה בפעילות חשאית בחופי אירופה. לוחמי גד' 12 כבר היו בעלי ניסיון רב בפשיטות לשם איסוף מודיעין ופליקס הרגיש התרוממות רוח כשצורף לצוות-קרב וותיק זה. עם הגעתו החל פליקס באימון מרוכז של טיפוס צוקים. משימות הקומנדו היו כה חשאיות שהלוחמים לא ידעו מה היעדים שלהם ואף האדמירליות הצרפתית בלונדון לא דווחה על המבצעים. מפקדי הגדודים ועוד קצין או שניים היו היחידים שידעו במה מדובר. לוחמי ה"קומנדו" הצרפתים הבודדים שצורפו ליחידות הבריטיות פעלו באלמוניות יתרה משום שנאסר עליהם לענוד כל סימן מזהה מלבד מספרם האישי. כיוון שיחידת האם שלהם הושארה באפלה לגבי היעדים, היה סיכוי רב שבאם יהרגו בפעולה אף אחד לא ידע מה קרה להם.

לביצוע המשימה צויד פליקס במארז עמיד למיים שכלל מצפן קטן, טבליות מזון מרוכז, מפת התמצאות על בד ושתי אמפולות מורפין. במהלך הפעילות נעלו הלוחמים נעליים עם סוליות גומי (למנוע רעש). על סיפון הספינה מרחו את פניהם, ידיהם וצווארם בשחור ולראשונה תודרכו לגבי היעד והמשימה. אז גם הובהר להם, ממאפייני היעד, מדוע אומנו בטיפוס צוקים. עם סיום המבצע חזר פליקס ליחידתו בלא שהורשה להוציא הגה לגבי היעד ומאפייני המשימה, צריך היה לשכוח הכל.

פעילות מבצעית

הפשיטה הראשונה לאיסוף מודיעין בה השתתף פליקס גרינשפן הייתה בליל 26/27 בדצמבר 1943 על אדמת צרפת, הכבושה בסט. ולרי-אן-קו (St Valéry-en-Caux) שבחוף נורמנדי, מבצע "הארדטק 4". במבצע זה השתתפו 7 לוחמים בלבד בפיקוד סגן כאשר גרינשפן הוא הצרפתי היחידי בתפקיד מורה הדרך. המשימה הייתה לסייר לאורך צוקי החוף של נורמנדי בגזרה ולאסוף מידע על מכשולי האויב וביצוריו. הטיפוס על הצוקים ארך זמן רב מהמשוער ולבסוף ספינת הטורפדו שהשיטה אותם לחוף שבה ואספה אותם לפני השלמת הסיור המתוכנן, אולם לפני שהעיר השחר.[5]

הפשיטה הבאה בה השתתף פליקס הייתה חודשיים אחר כך בליל 27/28 בפברואר 1944 בשוונינגן (Shweningen) שעל החוף ההולנדי, "מבצע פרמיום" ("הארדטוק 36").  מבצע זה נועד לבחון את האפשרות להחדיר סוכנים להולנד הכבושה בדרך הים ולאספם באותה הדרך.

באותה התקופה חש המנהל למבצעים מיוחדים (SOE) הבריטי שמספר רב של סוכנים שהוחדרו בדרך האוויר נעלמו או נתפסו. דיווחי טייסים הבהירו שבמקומות רבים המתינו "ועדות קבלת פנים" גרמניות בשטחי ההצנחה/ההנחתה. ההנחה הייתה שההחדרה בדרך האוויר מיצתה את עצמה וכדאי לנסות החדרה בדרך הים.

קבוצה בת 9 חיילי "קומנדו" בהם גם פליקס גרינשפן הורדו בליל המבצע מספינת טורפדו בריטית במרחק כ- 800 מ' מהחוף בשתי סירות גומי כשהמפקד בסירה המובילה. עם ההחפה הסתבר מהר מאד שהם נפלו למלכודת של מארב גרמני. הלוחמים בסירה הראשונה, בהם מפקד הפעולה, נהרגו מייד ופליקס עם שניים מחבריו הצליחו לברוח באמצעות סירת הגומי השנייה לספינת הטורפדו ולשוב לאנגליה. הסתבר שתנועת ההתנגדות ההולנדית הרבה יותר חדורה במשתפי פעולה גרמניים מכפי שהעריכו והגרמנים ידעו על "מבצע פרמיום" לפרטיו.

עם שובם לבריטניה, שני חבריו של פליקס החליטו לעזוב את יחידת ה"קומנדו" שנראתה בעיניהם מסוכנת מדי ופליקס גרינשפן היה לוחם ה"קומנדו" היחידי ששרד מפעולה זו והמשיך לשרת.

"היום הארוך ביותר"

אולם גולת הכותרת של מבצעי "קומנדו קיפר" בכלל ושל פליקס גרינשפן בפרט התרחשה בנחיתה בנורמנדי ב- 6 ביוני 1944.

בחודש מרץ 1944, יחידת ה"קומנדו" הצרפתית קיבלה רשמית את שמה: גדוד רובאי הצי מס. 1. מייד אחר כך נשלחה היחידה שוב לסקוטלנד, הפעם על מנת להשתתף בתרגיל משולב בן חמישה ימים, של דיביזיית הרגלים ה- 3 הבריטית במסגרתה נועדה לנחות בנורמנדי. עם סיום התרגיל המשולב שכלל גם גורמי צי ואוויר צורף "קומנדו קיפר" לגדוד ה"קומנדו" הבריטי מס. 4 בפיקודו של סא"ל רוברט דאוסון ( Dawson) בחטיבת השירות המיוחד (ה"קומנדו") מס. 1 של בריגדיר הלורד לובאט (Lovat). במהלך חודש אפריל 1944 עברו כוחות "קומנדו" אלו סדרת אימוני מבצעים משולבים על מנת להכינם לנחיתה בנורמנדי. בחודש מאי 1944 נערך טקס מיוחד ביחידת ה"קומנדו" הצרפתית, סקירת המסדר בוצעה ע"י אדמירל ג'ורג' דארג'נליה (Dargenlieu) מפקד צי צרפת החופשית אשר גם העניק לה את נס היחידה. מ- 25 במאי עבר "קומנדו" קיפר רשמית תחת פיקודו של הלורד לובאט ופליקס מצא עצמו מבודד, יחד עם חבריו, בבסיס טיצ'פילד ללא יכולת קשר עם החוץ במגמה למנוע דליפות מידע על המבצע המיועד. בין ה- 2 ל- 5 ביוני 1944 הועמסו גדוד ה"קומנדו" מס. 4 ו"קומנדו קיפר" על אונית תובלה לקראת חציית תעלת לה מנש והנחיתה הצפויה.

ב- 5 ביוני 1944 בשעה 0500 עלו פליקס וחבריו על שתי ספינות נחיתה לחי"ר (LSI) ורק על סיפונן, בשעה 2200 גילו לראשונה לפליקס וחבריו שהצי הענק אתו הם שטים נועד לנחיתה בחופי נורמנדי שבצרפת. יעדם נקבע הארמונוויל-סור-מר בחוף "חרב" (SWORD).

ב- 6 ביוני בשעה 0730 ירד פליקס אל החוף. הוא וחבריו ב"קומנדו קיפר" היו 177 החיילים הצרפתים היחידים שהשתתפו בנחיתה בנורמנדי (מתוך סך 130,000 חיילי בעלות הברית) כשפליקס גרינשפן החייל הצעיר ביותר.

יעדה של דיביזיה 3 היה כיבוש העיר קאאן (Caen), לאחר הנחיתה בחוף "חרב" – חוף הנחיתה המזרחי ביותר. בתוך כך נועד גד' "קומנדו" מס. 4 שיחידתו של פליקס נמנתה על פקודיה, לכבוש את סוללות תותחי החופים הגרמניות ששלטו על שפך נהר האורן (Orne) וחופי הנחיתה ממערב לו. "קומנדו קיפר" יועד לכבוש את מרכז הפיקוד של גדוד תותחי החוף הגרמניים אשר שכן בבונקר ענק מבוצר במה שהיה פעם המרתף של הקזינו בעיירה אויסטרהאם. הם פתחו מייד בתקיפת העיירה. לאחר קרב קשה עם הגרמנים שהיו מבוצרים בבונקר הקזינו, במהלכו הסתייעו גרינשפן וחבריו בטנקים שנחתו בסמוך אליהם, המשיכו בהתקדמות לאורך גדתו המערבית של נהר האורן ובשעות אחר הצהריים המוקדמות חברו לצנחני הדיב' המוטסת ה- 6 שכבשו בלילה את גשר "פגסוס". חבירה זו השלימה את אבטחת האגף המזרחי של הנחיתות בנורמנדי ואיפשרה את המשך הזרמת החיילים והציוד מהחופים אל פנים הארץ.[6] עוד באותו הערב המשיכו פליקס וחבריו בהתקדמות צפונה לעבר העיר קאאן. אולם הגרמנים הגנו על העיר במיומנות ובנחישות רבה. חיילי ה"קומנדו" שהובילו את יחידות הדיביזיה הגיעו עד לפאתי רצועת ההגנה החיצונית של העיר. הדיביזיה כולה נעצרה בפאתי קאאן, כ- 10 ק"מ מחופי הנחיתה, למשך חודש ימים ולא יכלה להתגבר על המגינים הגרמנים.

ב- 10 ביוני 1944, ארבעה ימים לאחר הנחיתה, נפצע פליקס גרינשפן בכפר אמפרוויל (Amfreville) בהיותו במשימת הגנה על האגף המזרחי של הדיביזיה. פליקס פונה לבית חולים אנגלי אולם כעבור כשלושה שבועות ב- 6 ביולי, כבר חזר ליחידתו, סופח לדיביזיה הבריטית המוטסת ה- 6 ויחד אתה עוד הספיק להשתתף במערכה הסופית לכיבוש קאאן בין ה- 7-9 ביולי 1944 בקרבות לאורך תעלת נהר האורן.

"מבצע מאוהב (Infatuate)", 1-8 בנובמבר 1944 

לאחר מערכת נורמנדי ושחרור פריז, בשלהי חודש אוגוסט, הוחזרה יחידתו של פליקס לאנגליה למנוחה ושיקום.

ב- 4 בספטמבר נכבשה עיר הנמל ההבלגית החשובה אנטוורפן ותודות לשיתוף פעולה עם המחתרת הבלגית מרבית הנמל על מתקניו נפלו שלמים לידי הצבא הבריטי מבלי שהגרמנים יצליחו להרסם או להסב להם נזק משמעותי. אולם בעת ההיא הציע הגנרל מונטגומרי שהיה מפקד כוחות היבשה של בעלות הברית במערכת נורמנדי (ובעקבותיה הועלה לדרגת פלדמרשל), לנסות ולסיים את המלחמה כנגד גרמניה עוד בשנת 1944 ע"י מבקע עמוק ומהיר דרך הולנד ועד לגבולה המערבי של גרמניה – אל עבר העורף התעשייתי שלה. המבצע אושר ע"י המפקד הראשי גנרל אייזנהאוור וקיבל את השם "גן-השוק". מבצע זה שיצא אל הפועל בין ה- 17-24 בספטמבר היה המאמץ העיקרי של בעלות הברית באירופה ולביצועו רוכזו מירב המשאבים האוויריים והלוגיסטיים. בשל הריסת מרבית נמלי נורמנדי ע"י הגרמנים נוצר קושי ממשי לתספק את הצבא העצום של בעלות הברית שכבר פרוס היה בצרפת. לא ניתן היה לבצע במקביל מאמצים משמעותיים נוספים. אולם משנכשל מבצע "גן-השוק" נקלעו צבאות בעלות הברית למצוקה לוגיסטית חמורה ביותר. במצב זה ביקש אייזנהואר להפעיל את נמל אנטוורפן, שכאמור נתפס שלם, בהקדם האפשרי כנמל העיקרי של בעלות הברית.

אז התברר שאמנם נמל אנטוורפן נתפס בשלמותו אולם לא ניתן לעשות בו שימוש כיוון שהגרמנים עדיין מחזיקים באי ההולנדי המבוצר וואלכרן (Walcheren) השולט על פתחו של נהר הסכלדה (Schelde) דרכו מגיעים לנמל אנטוורפן המצוי 70 ק"מ במעלה הנהר בתוך היבשת. תשומת הלב שניתנה למבצע "גן-השוק" ולכיבוש נמלי התעלה כמו בולון וקלה ע"י האמייה הקנדית הראשונה, גרמו לפיספוס עובדה קריטית זו. כעת ניתנה הוראה לארמייה הקנדית ה- 1 בפיקודו של הגנרל קריראר לכבוש את וואלכרן מוקדם ככל האפשר ובכל מחיר על מנת לאפשר שימוש בנמל אנטוורפן לצורך המשך פיתוח המתקפה של בעלות הברית. כך נולד "מבצע מאוהב".

באי המבוצר נערכה להגנה דיביזיית החי"ר הגרמנית מס. 70 מתוגברת בכוחות הנדסה, ארטילריה, צי (בעיקר תותחי חופים) ונ"מ ובסה"כ כ- 40,000 חיילים. כיבוש האי הוטל על דיביזיית החי"ר הבריטית מס. 52 (Lowland) מתוגברת בשריון ובכוחות למבצעים מיוחדים אשר ניתן היה לנצל את כישוריהם בנחיתה מהים בשל היות מתחם האויב - אי. כמו כן הועמדו לרשות מפקד הכוחות התוקפים עוצמת האש האדירה שנבעה מהעליונות הימית והאווירית של בעלות הברית.

"קומנדו קיפר" בו פליקס גרינשפן היה כבר לוחם וותיק ומנוסה, נועד שוב לפעול עם גד' ה"קומנדו" מס' 4 שאמור היה להוביל את חטיבה 155 הבריטית בכיבוש עיר הנמל פלאשינג (Flushing) בדרום האי.

בשחר ה- 1 בנובמבר 1944 נשלחו פליקס וחבריו להישט חשאי מעבר לשפך נהר הסכלדה לתפיסת ראש חוף על גדתו הצפונית בקרבה בלתי אמצעית ממערב לפלאשינג. מבצע ההישט שלהם בשעות הלילה האחרונות עבר בשקט והלוחמים הצליחו לתפוס ראש חוף שתוגבר בצוות-קרב נוסף מגד' "קומנדו" 4. אולם כשהאיר היום, נוכחו הגרמנים בהתבססותו של ראש החוף ופליקס עם חבריו מצאו עצמם תחת הפגזה כבדה ומרוכזת. הפתרון היה להתקדם לעבר העיר פלאשינג ולמצוא מחסה בשטחים הבנויים. ביממה הקרובה פעל פליקס בלחימה בשטח בנוי תוך ניצול גגות הבתים ולבסוף לאחר קרב קשה נכבשה פלאשינג. היעד הבא של לוחמי "קומנדו קיפר" היה התקדמות צפונה לעבר בירת האי וולכרן – מידלבורך (Middelburg ). אז הסתבר למפקד כוח המשימה הבריטי שחיל האוויר המלכותי בהפציצו את האי המבוצר הרס את סוללות המגן מול הים והים הציף מעל 80% משטחו של האי. בנסיבות אלה, לנסיונו של פליקס בפעילות אמפיבית לא היה תחליף. כאחד הלוחמים הוותיקים ביחידה, ידיעותיו ומיומנותו בשימוש בסירות קומנדו קלות להתקדמות בשטחים מוצפים והסתערות על מוצבי אויב היה ערך רב. ניסיון מבצעי זה אכן השתלם ובתוך שבוע ימים נכבשה מידלבורך בהובלת "קומנדו קיפר" וחיל המצב הגרמני על 40,000 חייליו נכנע. נהר הסכלדה נפתח לתנועת אוניות וניתן היה סוף סוף לנצל את נמל אנטוורפן כנמל לוגיסטי עיקרי של בעלות הברית.[7]

הפשיטה על שוואן-דווילנד (Schouwen-Duiveland) – 14 בפברואר 1945.

שוואן-דווילנד הינו מחוז בהולנד ובמלחמת העולם השנייה היה אי מבוצר מצפון לוואלרכן. במהלך חודש ינואר 1945 היה חשש במפקדת בעלות הברית שהגרמנים שעדיין שלטו באי זה ינצלו אותו כבסיס נגד התחבורה הימית לנמל אנטוורפן. על "קומנדו קיפר" הוטל לבצע שורה של פשיטות מהים כנגד אי זה שהגרמנים בנו בו כ- 80 בונקרים להגנה. המטרה הייתה לרתק את הגרמנים לביצוריהם ולא לאפשר להם לבצע פעילות התקפית נגד נתיב השייט של בעלות הברית.

ואכן ב- 14 בפברואר 1945 השתתף פליקס גרינשפן בהסתערות מהים כנגד מוצב גרמני באי שכלל מספר בונקרים.
לוחם ה"קומנדו" פליקס גרינשפן עוטר לאות הערכה על גבורתו במלחמה ב- 4 עיטורים משמעותיים:

עיטור הבריחה מהשבי (Medaille des evades ) – אותו קיבל בשל בריחתו מעוררת ההשראה מצרפת הכבושה לספרד ומשם לבריטניה.

צלב המלחמה (CROIX DU GUERRE) הינו עיטור המוענק בצבא צרפת (ובלגיה) מאז מלחמת העולם הראשונה על הצטיינות בקרב. קיימות מספר דרגות לעיטור זה ברמת החטיבה, הדיביזיה, הקורפוס והארמיה. על המערכה המערכה במערב אירופה קיבל פליקס גרינשפן את עיטור הכסף ברמת הדיביזיה. בכתב העיטור: "התנדב לכל משימה מסוכנת שנדרש, השתתף בנחיתה בחופי צרפת ב- 6 ביוני 1944 ולאחר שנפצע בקרב ופונה לבית חולים, מיהר לחזור ליחידתו ולהשתתף בלחימה עד לסוף מערכת נורמנדי. כמו כן השתתף בהתקפה ובכיבוש פלאשינג. הצטיין באופן מיוחד ב- 12 בפברואר 1945 בעת פשיטה על האי ההולנדי שוואן כאשר נכנסה יחידתו למארב גרמני, בקור-רוח ארגן את חבריו להסתער על האויב ולהתגבר על המארב".

העיטור צבאי עיטור הגבורה הגבוה ביותר שמוענק לחיילים שאינם קצינים בצבא צרפת, "העיטור הצבאי" (Medaille Militaire) המכונה גם "לגיון הכבוד של החיילים".

אביר במסדר לגיון הכבוד (Legion D’Honneur). בשנת 1990 כאשר נשארו בחיים מעטים מחיילי "קומנדו קיפר" החליט נשיא צרפת להעניק להם את עיטור אביר מסדר לגיון הכבוד על פעלם במלחמת העולם השנייה, על אף שעיטור זה מוענק רק לקצינים אולם ניתן להעניקו גם לאזרחים (ואפילו זרים) שתרומתם לעם הצרפתי אינה מוטלת בספק, ביניהם נמנה גם לפליקס גריספין.

בנוסף, זכאי היה פליקס גריספין לענוד את צלב הלוחם המתנדב (Croix de Combattant Volontaire) שעל פי החוק הצרפתי הוענק רק ללוחמים שהתנדבו לכוחות צרפת החופשית ולא היו מהמגוייסים לצבא הסדיר (בצרפת נהוג היה גיוס חובה במלחמה).

1. בני מיכלסון, כוחות מיוחדים, מערכות 297, 1985.
2. Le commando Félix GRISPIN,  Journal des Combattants, 29 11 2003.
3. Philip Kieffer, https://www.ordredelaliberation.fr/
4. http://commandokieffer.canalblog.com/
5. https://www.dday-overlord.com/en/d-day/ground-forces/free-france/kieffer-commando
6. https://www.royalmarineshistory.com/post/2019/11/01/operation-infatuate-the-battle-of-walcheren.
7. F. GRISPIN Doc Croix de Guerre, 2 Julliet 1945
8. Doc Medaille Militaire. 24 Avril 1974.
9. Doc Legion d'Honneur, 16 Novembre 1990.