אלכסנדר זילוני

נולד לפולינה ודב זילוני, בוורשה, פולין, בינואר 1916. ב-1921 עלתה המשפחה מפולין דרך וינה, והגיעה ארצה ביולי 1921 ( העלייה השלישית). התחנך בגן ילדים בתל-אביב ובגימנסיה הרצליה. ב 1923 - המשפחה היתה מראשוני המתיישבים בשכונת רחביה בירושלים 1923-1929- תלמיד בית ספר לבנים "תחכמוני" וחבר בצופי שבט "שילר" של בית הספר. 1925 משקיף על טקס פתיחת האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון הר הצופים.
1929 - התקבל לגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים.
1930-1936 - חבר בשבט צופי ירושלים וראש קבוצה.
1933-1936 - גויס ל"הגנה" בגיל 17 חבר ביחידת הקשר, אמון בנשק, מסיים קורס "סגנים", בין היתר נשלח ל"עטרות", "נווה יעקב" ,חברון ו"קירית ענבים". חבר ב"נודדת הירושלמית" בפיקודו של יצחק שדה. מדריך "שוטרים מיוחדים"

1934-1936 - שרטט במחלקת הארכיטקטורה של ממשלת המנדט ספורט 1934- בוגר קורס מעמלים של "מכבי", מדריך ופעיל בספורט. משתתף במכבייה הראשונה ב 1932 במסגרת הצופים ומכבייה השנייה ב 1935 בתחרויות הנוער. באחד הלילות של ספטמבר, 1934, השתתף, עם חברי הקורס בהורדת עולים בחוף תל-אביב מהאנייה "ולוס ב" . בין השנים 1936-1940- למד הנדסת תעופה באוניברסיטת לונדון, היה פעיל בספורט ועעסק באתלטיקה, שייט שמיניות, ובסייף, עבד בחברת התעופה הבריטית IMPERIAL AIRSWAY והתקיים גם ממתן שעורים בעברית.

מלחמת העולם השנייה מצאה אותו בלונדון בעת התקפות חייל האוויר הגרמני.

בשנת 1940 - סיים את לימודיו והתנדב לחייל האוויר המלכותי הבריטי לתפקיד קצין טכני.

1941 בקורס קצינים ובקורס הנדסה של חיל האוויר הבריטי. במפקדת פיקוד מטוסי הקרב ובבסיס אימון מבצעי.

1942 ביחידת ח.א לביקורת מטוסים פגועים באזור לונדון. לאחר 11 ימי חציית האטלנטי, בלווית שייטת חייל הים הבריטי הגיע לקנדה עם צוות בית ספר להדרכת טיסה, שפונה מאנגליה המותקפת.

1942-1944 - בקנדה. מפקד יחידת תחזוקה בבית ספר לטיסה ראשונית, ומפקד אגף תחזוקה רבתי, דרגה בכירה, בבית ספר לטיסה מתקדמת. בתפקיד השתתפות בטיסות ניסוי לאחר שיפוץ. סיום קורס לשימוש בחמצן בטיסות בגובה רב.

1944 - חזרה לאנגליה בתוך משט של כחמישים אניות צבא מארצות הברית, לקראת הפלישה לאירופה בבסיס בצפון אירלנד לאמון טייסים בנווטות.

1945 - הצבה למפקדת חייל האוויר בקהיר ומשם לבסיס "עקיר" (תל-נוף) בארץ בתפקיד מפקד אגף לשיפוץ מטוסי הפצצה דו מנועים וארבעה מנועים. השתתף בפגישה אצל שרתוק, להקמת חברת תעופה עבור משוחררי חיל האוויר.

1945-1946 - במפקדת כנף תובלה אווירית בבסיס חייל האוויר הבריטי ב"הבניה" שבעיראק. חבר בקבוצת המייסדים באנגליה של אגודה לפיתוח ה"הליקופטר".

בשנת 1946 - השתחרר מחיל האוויר הבריטי, ברמלה.

לאחר המלחמה, 1946-1947- היה חבר בקלוב התעופה החיפאי ופעיל ב"אגודה למען התעופה בישראל". 1946 - דצמבר. הוציא רישיון טיסה. אוגוסט 1946 - עיבד והגיש תכנית להקמת טייסות קרב עבור ה"כוח האווירי" שבדרך - חיל האוויר הישראלי.

2 בנובמבר 1947 - מונה לראש המטה וממלא מקום ראש "שרות אויר". הוא עסק באיוש ה"מטה" והרחבת שדה "דב", הקמת קורסים: אויר וטכניים, הקמת מנחתי נחיתה ביישובים ברחבי הארץ לקשר אווירי לאספקה ופינוי, סיורים אוויריים, קליטת מטוסים, אספקה באוויר מחו"ל ותכנון התקפות אויר על בסיסי האויב.

ב 14 בינואר 1948 - ניהל את המשא ומתן וחתם על רכש 20 מטוסי ה"אוסטר" שנרכשו מהבריטים.

במאי 1948 מונה למפקד בסיס חיל האוויר "עקיר" (תל-נוף) להפעילו מחדש אחר פינויו על ידי חיל האוויר הבריטי. למרות הפצצות מטוסי ה"ספיטפייר" המצריים, פעל להפעלה מחדש של המערכות בבסיס: מגדל הפיקוח ושירותים. קביעת אגפים: מבצעים, קשר, מנהל וכוח אדם, אפסנאות בית כנסת, רפואה, מגורים, יחידה אנטי אווירית ויחידת הסוואה. קביעת מינויים וסימני דרגות, פרסום הוראות קבע. הכול כמובן בעזרה ובכפיפות למפקדת חיל האוויר. תחת פיקודו הבסיס קלט מטוס "דקוטה", מטוסי "קומנדו", "מסרשמיט", ומטוסי ההפצצה ב- 17 שהגיעו מצ'כיה, מהבסיס בצעו התקפות על דמשק ואזור עזה, ושימש בסיס אספקה באוויר לנגב וקשר אווירי עם דרום ים המלח, על ידי טייסת 35. עם השלמת הבסיס לפעולה סדירה, קוים ביוזמתו ב 17 לאוגוסט 1948 טקס בנוכחות בן- גוריון, ונכבדים, שכלל מטס, הדגמת הטסת לוחמים ומצעד. לכבוד האירוע יזם דגל לבסיס, שהפך לדגלו של חיל האוויר. בספטמבר 1948 - הוכן בבסיס מטוס "קונסטליישין" להטסת  משה שרת, לאירופה, לדיוני האומות והבאתו ארצה של נשיא המדינה הראשון, ד"ר חיים וויצמן.

בנובמבר 1948 - מונה כקצין המטה לפעילות חיל האוויר באירופה, במשרד בג'נוה בשוויץ. ב -1950 היה מפקד כנף מילואים, במסגרת מערך המילואים שהוקם בצה"ל. בשנת 1951 - היה בענף תכנון אסטרטגי במטכ"ל אג"מ – ועסק ב"פצצות אוויריות מונחות","השגת עליונות אווירית בעת פתיחת מלחמה", ועוד. בשנת 1952 - היה מפקח אוויר- בנושא בטיחות טיסה. באוקטובר 1952 היה מפקד קורס לקצינים טכניים בכירים בחייל, להפעלת מערך התחזוקה. 1952-1954 - מ.מ מהנדס אווירי ראשי 1954 - בראש משלחת חיל האוויר לשבדיה וצרפת לבדיקת רכש מטוסים חדשים. 1954-1956 - ראש להק –אויר 5 ( להק הדרכה של החייל ) 1956-1958 - עוזר נספח צה"ל לארה"ב וקנדה: סיים קורס ב "Air Ground Operation" ו National Resources ב Industrial College of the Armed Forces 1958-1959 - במטכ"ל- אמצעי לחימה ופעל בנושאי:"הגנת המדינה בפני התקפה אווירית", "טילי שטח-אוויר", ועוד. בדצמבר 1959 - השתחרר מצה"ל.

בין השנים 1960-1966 -היה חבר בהנהלת חברה תעשייתית ומנהל מפעל תעשיה 1963-1967 - חבר במועצת המרכז הישראלי לניהול, ויושב ראש הועדה לניהול הייצור מ-1966 ואילך - נציג חברות זרות. ציבורי 1973 - מלחמת יום הכיפורים, בחולית "איתור נפגעים". 1975-1981 - מתנדב ב"משמר האזרחי" 1975 - חבר בועדת ה"אגוד" להקמת מוזיאון התנדבות הישראלים לצבא הבריטי במלה"ע השנייה 1970-2009 - חבר בועדת קשרי חוץ של איגוד החיילים המשוחררים. 2001-2003 - חבר בפורום הבן לאומי למען ירושלים המאוחדת. 1979 - יו"ר האיגוד העולמי של חיילים יהודים משוחררים.

2008 - חבר בועדת קשרי חוץ של "צוות", וחבר במועצה הציבורית להקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.

2021 - הועלה לדרגת אל"מ, ע"י הרמטכ"ל - רא"ל אביב כוכבי.