יאן רויביק

נולד למרתה ומקס רוביק ב-17 בספטמבר 1914 בפילזן, אוסטרו הונגריה, כיום צ'כיה. למד בבית ספר יסודי ותיכון. הוא החל ללמוד משפטים, אותם לא סיים. בסתיו 1939, לאחר הכיבוש הגרמני, הוא עזב את חסות בוהמיה ומורביה  ודרך סלובקיה, הונגריה ויוגוסלביה, עלה באופן בלתי חוקי לארץ ישראל.

ב-30 באפריל 1942 הצטרף לצבא הצ'כוסלובקי בחו"ל בתל אביב. הוא שירת בגדודי הנ"מ הצ'כוסלובקיים, ב-28 באוקטובר 1942 הועבר לחיל האוויר, הועבר לממלכה המאוחדת, ב-2 בינואר 1943 התקבל לחיל האוויר המלכותי ונרשם לאימון כמקלען סיפון. בשנת 1943 הוא נישא לאליאונורה אבלסובה, ילידת ז'אטץ, ובדצמבר של אותה שנה נולדה לזוג בת, הלנה. הוא סיים את הכשרתו ב-2 באפריל 1944 וב-10 במאי של אותה שנה שובץ בטייסת המפציצים הצ'כוסלובקית 311. עמה השתתף בטיסות סיור נגד צוללות ונגד ספינות באוקיינוס ​​עד סוף מלחמת העולם השנייה.

עיטוריו - צלב המלחמה הצ'כוסלובקי 1939-1946 מדליית ההצטיינות הצ'כוסלובקית, דרגה ראשונה.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הוא חזר עם משפחתו לצ'כוסלובקיה, שם שוחרר מהצבא ב-20 בספטמבר 1945. הוא נעצר על ידי הרשויות הקומוניסטיות ב-27 בדצמבר 1949 ונכלא במשך עשר שנים במכרות האורניום ביכימוב.

הוא נפטר ב-5 בינואר 1983 בלונדון.