שלמה ערמון

נולד לשרה ויעקב יוסף קרופף.ב-25.12.1909  בכפר אלשורונה הונגריה. עלה ארצה ב-14/11/1939 בספינה "רודניצ'אר ב' " מנהר הדנובה דרך הים השחור לחופי ארץ ישראל. עם הגעתם נשלחו המעפילים למעצר, אך שוחררו לאחר זמן קצר.

ממתנדבי הישוב לצבא הבריטי, התגייס בסרפנד (צריפין) מספר אישי: /10903PAL , הוצב לפלוגה  602 של חיל החפרים המלכותי. היחידה הייתה מעורבת ערבים ויהודים. בשנת 1940 נישא לאסתר, והצטרף ליחידתו באלכסנדריה. משם עברו לעיר הנמל מרסא מטרוח, בצפון מערב מצרים ועסקה בביצורים בעיר. בעקבות המתקפה הבריטית בחורף 1940 עברו לעבוד בהעמסת ציוד ותחמושת לכוחות בחזית. בתחילת פברואר 1941 (שבט התש"א) הועברה היחידה אל נמל טוברוק בלוב, וספגה הפצצות כבדות מצד האיטלקים. הלחימה נמשכה עד מרס 1941 (אדר התש"א) אז צורפה לחיל המשלוח הבריטי ליוון. ב-4 באפריל (ז' בניסן) הגיעו והתמקמו באזור אתונה- פיראוס. עסקו בפריקת תחמושת ואספקה, לקראת המתקפה הגרמנית אל יוון. לאחר לחימה קשה בה נפלו לוחמים רבים, החלו בנסיגה דרומה אל העיירה קלמטה בדרום האי הפלופונזי. לאחר כישלון הפינוי הימי, נפלו בשבי הגרמני, מספר שבוי: 4480. הם הועברו למחנה שבויים בקורינת, עליו פיקדה יחידת ציידי טנקים 525. לאחר כמה שבועות הועברו בקרונות בקר, אל מחנה בסלוניקי ביוון, לאחר כשלושה שבועות הועברו אל מחנה מעבר בגרמניה, וולפסברג  .Stalag Wolfsberg XVIIIA  אחרי מספר שבועות, באוגוסט 1941, ערב תשעה באב. הועברו למחנה השבויים סטאלאג 8 B סמוך לעיירה למסדורף (למבונוביצה).

בסוף אוקטובר 1943 התקיימו חילופי שבויים ופצועים בין הגרמנים לבריטים, בהסכם נכללו גם כ60 שבויים ארץ ישראליים. במאי 1944 התקיים עוד מבצע להבאת שבויים שבו שבו לארץ עוד 22 שבויים מארץ ישראל, ולקראת סוף המלחמה בספטמבר 1944 כאשר הוגברו מאמצי החזרת השבויים חזרו עוד כ50 שבויים ארץ ישראליים. באוקטובר שוחררו עוד כ200 שבויים ארצישראליים. בחילופי השבויים האחרונים בין הגרמנים לבריטים בינואר 1945 שוחררו עוד 41 שבויים אשר הגיעו לשוויץ הנייטרלית.

לקראת סוף המלחמה והתקדמות הצבא האדום הועברו את השבויים אל מרכז גרמניה, כ- 30,000 שבויים, בקבוצת קטנות של 200-300 שבויים, בטמפרטורה של פחות ממינוס 20 מעלות!, ללא ביגוד מתאים. צעדו יותר מ-50  קילומטרים ביום ושוחררו על ידי הצבא האמריקאי, הצבא האדום והצלב האדום. לאחר כמה חודשי שיקום והבראה בבריטניה, ביוני 1945 חזרו מרבית השבויים לארץ ישראל.

לאחר שהשתחרר מהצבא, פתח קיוסק בפתח תקווה ליד בית הספר "אחד העם". עבד בעבודות בניין וקנה חנות למוצרי תינוקות "התינוק".  הוא בנה גלריה בקומה העליונה שם גר עם אשתו, ושם גם נולד ילדם הראשון- אלי. לאחר זמן עברו לגור בצריף באחוזה של ויניצקי, ושם נולדה שרי, ילדתם השנייה. בראש חודש שבט- תשי"ד נפטרה אסתר ממחלה קשה. ובתחילת השנה שלאחריה התחתן בשנית עם יהודית פיליפסון, אלמנה אשר בעלה נרצח במחנות ההשמדה, שעלתה מהולנד יחד עם חמשת ילדיה ריקה רחל, אליהו אליאס, יעקב יצחק, שרה לאה, ומנחם. כך התחברו שתי המשפחות והפכו למשפחה אחת מלוכדת. שלמה ויהודית שינו את שמות משפחתם מ- קרופף ו- פיליפסון לערמון.

נפטר ב- י' אלול התשס"ד, 27/8/2004