עמרי אריאב

בן דוב וברוריה. נולד ביום ב' בתשרי תרפ"ח 28.9.1927)) בעין-חרוד. מילדותו התבלט בעצמאותו, במחשבותיו ובהליכותיו. ניחן בנפש אצילה והיה נעים-הליכות. אלה חיבבוהו על כל יודעיו. סיים את לימודיו בבית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף וגדל באוירה של עבודה ויצירה במשק. הצטיין בספורט והיה חבר נבחרת-הכדורסל של "הפועל" וזכה למדליות וגביעים באתלטיקה קלה.

עם סיום לימודיו בגיל 17 התנדב לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית.

עם שחרורו חזר למשק ועבד בדיר. בשנת 1948, בתוך מלחמת העצמאות, התגייס לחיל-אויר והשתתף בקורס טיס הראשון בארץ. בתום הקורס הוסמך כטייס קרבי בצה"ל. בגלל הפילוג במשק עבר לקיבוץ כברי יחד עם ציונה, חברתו-לחיים, ושם נולד בנו ירום. בהיותו חבר כברי התקשר עם חברת "כימאויר" ושירת כטייס בריסוס שדות ופרדסים, אך כעבור שנתיים נכספה נפשו לשוב לחיל-האויר ואז חזר לשירות-הקבע. 

נפל בשעת מילוי תפקידו ביום י"ט באב תשי"ד 18.8.1954)) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-חרוד.

הרמטכ"ל העניק לו דרגת סגן מיום נפלו. הניח אשה ותינוק בן חדשיים. בשנת תשט"ו הוציאה עין-חרוד ספר לזכרו. בבית-שאן הוקם על-שמו בית-תרבות לנוער הנקרא "בית עמרי". בכפר-יהושע, מקום בו נפל, הוקמה מצבת-זכרון על-שמו.