לאוניד איליץ בובר

נולד ב-19 בדצמבר 1916 בניקולאייב, האימפריה הרוסית למשפחה יהודית ממעמד הפועלים. אחרי שסיים 7 שנות לימוד בבית הספר המסחרי בניקולאייב, החל לעבוד במחלקת מתכות במפעל.

בשנת 1935 התגייס לצבא האדום וסיים קורס קציני חיל רגלים באקדמיה הצבאית באודסה. בחורף 1939-1940 השתתף במלחמה נגד פינלנד שכונתה "מלחמת החורף" (Talvisota) כמפקד פלוגה בחטיבת הרובאים 212, דיביזיה 49 של הארמיה ה-13. מה-13 עד ה-14 בפברואר 1940 השתתף בקרבות מצפון לטרנטיל (45 ק''מדרום-מזרחית לויבורג). הוא הוביל את חייליו בהסתערות על האויב תוך שהם עוברים את מכשולי גדרות התיל וכובשים את האזור ששמו להם למטרה. ב-17 בפברואר חצו את הנהר הסמוך "טיפולן-יוקי" וכבשו את ראש הגשר, מה שתרם להתקדמות שאר הגדודים. במהלך קרבות אלו נפצע שלוש פעמים אך לא נטש את שדה הקרב. ב-7 באפריל 1940 קיבל את אות "גיבור ברית המועצות" על פועלו בקרבות בפינלנד.

במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה השתתף בקרבות בליטת קורסק בקיץ 1943, כמפקד גדוד חי"ר. לוחמיו השמידו כח של טנקים גרמניים, שסייע לכח חי"ר של האויב, ולאחר מכן ניהל קרב קשה מול כח החי"ר, שניסה לתקוף את יחידתו, בקרבות פנים אל פנים והביא בסופו של דבר לנסיגתו.  המוטיבציה שלו היתה הרצון לנקום בגרמנים על הטבח שביצעו כנגד היהודים בבאבי יאר. הוא נפצע בקרב, פונה משדה הקרב ונשלח לטיפול בבית חולים במוסקבה.

אחרי המלחמה המשיך לשרת בצבא וחי במוסקבה. לאחר מכן עבר להתגורר במרכז אסיה וב-1957 חזר למוסקבה. ב-1958 פרש מן החיים הצבאיים ועבד כמנהל בבית ספר מס' 354. בנוסף לתפקידו הצבאי, ב-1945 היה חבר בוועידה האנטי-פאשיסטית היהודית שפורקה ב-1948.

נפטר במוסקבה, רוסיה, ב-7 בספטמבר 2005.

עיטוריו: גיבור ברית המועצות, עיטור לנין, עיטור מלחמת המולדת דרגה 1, שני עיטורי הכוכב האדום, מדליית הניצחון על גרמניה.