חיפוש לוחם א-ב

פרידריק הרמן קיש

פרטים אישיים הדפסה

בריגדיר פרידריק הרמן קיש
בן הרמן מיכאל ואליס
נולד ב: הודו
ב: 23/08/1888
שרות בצבא: בריטניה
חיל הנדסה
יחידה: הארמייה ה-8
תפקיד: קצין הנדסה ראשי
נפל בקרב ב תוניסיה
ב: 07/04/1943

קורות חיים

נולד לאליס והרמן מיכאל קיש, ב- 23.8.1888, בהודו, כבן למשפחה יהודית ששירתה בשלטון הקולוניאלי של בריטניה. משפחתו התרחקה מן ההווי היהודי באנגליה ולא היתה מעורבת בקהילה היהודית. פרידריך קיבל חינוכו בבתי ספר באנגליה. בגיל 18 נתקבל לבית ספר צבאי "ווליץ", וכעבור שנה הוסמך כקצין בחיל ההנדסה המלכותי.

בין השנים 1914-1909 שירת בצבא הבריטי בהודו והגיע לדרגת סרן. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914, היה עם הכוח הבריטי שנשלח לחזית בצרפת. הוא לחם בחזית בלגיה עד דצמבר 1915. פעמיים נפצע בקרבות בצרפת. כשהבריא נשלח לחזית במזרח התיכון, לעירק. שוב נפצע, וכשהבריא הועבר למיניסטריון המלחמה בלונדון, בשירות המודיעין הבריטי. שם נשאר בתפקיד עד תום המלחמה. בתקופת שירותו כקצין קרבי הוזכר שמו שלוש פעמים בהודעות רשמיות שפירסמו האנגלים משדות הקרב, הוא זכה לעיטורים שונים, ביניהם "אות השירות המצטיין" של בריטניה וצלב המלחמה של צרפת, הועלה לדרגת מייג'ור ומאוחר יותר הועלה לדרגת לויטננט קולונל.

אחרי המלחמה השתתף במשלחת הבריטית בועידת השלום שהתקיימה בפריס. שם התוודע מקרוב למנהיגי התנועה הציונית, הושפע מהם והחל לפעול בהסתדרות הציונית. הוא נשא לאשה את רות פרנהלין, קרובת משפחה של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ-ישראל המנדטורית. בשנת 1922 נבחר פה אחד להנהלת ההסתדרות הציונית. בשנת 1927 ויתר על נתינותו הבריטית וקיבל את הנתינות הארץ-ישראלית. בתקופה זו לקח חלק פעיל בחיים החברתיים והכלכליים בארץ. היה חבר הנהלות מפעלים שונים, ביניהם חבר נשיאות "מכבי". הוא היה בין מייסדי הקרן לזכר אליעזר בן יהודה, ששמה לה למטרה להוציא לאור את המילון השלם של מחיה השפה העברית. מאורעות תרפ"ט בארץ-ישראל זיעזעו את התנועה הציונית וגרמו להתפטרות נשיאה ד"ר חיים וייצמן. גם קיש התפטר מן ההנהלה הציונית, בקונגרס הציוני הי"ז בשנת 1931. אבל גם אחרי שהתפטר מתפקידיו הרשמיים בתנועה הציונית הוסיף לפעול בהנהלות חברות כלכליות ותרבותיות שונות. בין השאר היה גזבר התזמורת הפילהרמונית בישראל, כאשר נוסדה.

כשפרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הסכים לקבל על עצמו את תפקיד המקשר בין הנהלת הסוכנות ובין הצבא הבריטי שהגיע בכוח רב ארצה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה.

בספטמבר 1939, חזר לשרת בצבא הבריטי. כקצין בחיל ההנדסה והוצב בארמיה השמינית, שלחמה במזרח התיכון. הוא הועלה לדרגת תת-אלוף (בריגדיר) וקיבל את הפיקוד על יחידות ההנדסה של המחנה השמיני. בתפקידו זה תרם תרומה עצומה לנצחון בעלות הברית במזרח התיכון. באומץ, בתושיה ובכישרון רב התגבר על בעיית פינוי שדות המוקשים שזרעו צבאות גרמניה ואיטליה באפריקה. בין שאר מפעליו היה הנחת צינור מים מעומק מצרים למרחקי המדבר המערבי שם נערכו צבאות בעלות הברית למערכה המכרעת נגד צבאות גנרל רומל הגרמני.

כשהתקדמו צבאות בעלות הברית, בפיקוד גנרל מונטגומרי לעבר תוניסיה, היה עם הכוחות המתקדמים. הוא הגיע לטריפולי שבלוב, כ-235 ק"מ דרומית לטריפולי מצא את מחנה הריכוז ג'אדו Giado - מחנה הריכוז הראשון ששוחרר בינואר 1943 על ידי בעלות הברית.- בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב, במטרה להשמידם. קיש שיחרר את היהודים ממחנה הריכוז, כשהוא מציג את עצמו כלוחם יהודי. מחנה הריכוז הראשון ששוחרר במלחמת העולם השניה מידי הגרמנים היה בלוב, והוא זכה להיות משחררו.

בקרבות בתוניס, בקרבת העיר גבס, סייר בחזית שהיתה זרועה שדות מוקשים. ביום ב' בניסן תש"ג (7.4.1943), עלה על שני מוקשים שהתפוצצו והרגוהו. בן 55 היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית קברות צבאי בריטי בתוניסיה, סמוך למקום בו נפל. השאיר אחריו אישה ושני בנים.

בדברי הספד שכתב עליו ד"ר חיים וייצמן, שמאוחר יותר היה נשיא המדינה הראשון, נאמר : "מותו במשימה בשדות תוניסיה בשירות בריטניה עלה בקנה אחד עם העקרון של חייו: שירות נאמן לבריטניה ולענין היהודי". משה שרת, לימים שר החוץ בממשלת ישראל, כתב עליו לאחר מותו: "לבך האיתן פעם עם גאולת ישראל. על התרומה שהעלית בעבודות חייך למען המולדת ועל הקרבת עצמך למענה - יינון שמך לעד".

לאחר המלחמה קמה אגודת ידידים להנצחת זכרו של קיש. בראשה עמדו אישים כגנרל אייזנהואר ופרופסור אלברט איינשטיין. הם פנו לפילדמרשל מונטגומרי בהצעה שיקח על עצמו את נשיאות ועדת ההנצחה. מונטגומרי השיב לפרופסור איינשטיין: "הנני שמח לשמוע שאתם מתכננים הקמת מזכרת לקיש. הנני מסכים לקבל את נשיאות הכבוד של חבר הנאמנים. שום חייל אחר בצבא זה שלחם לא שירת ביתר נאמנות וביתר אומץ לב ממנו. מותו היתה מכה קשה לכולנו". על שמו הוקם כפר קיש, מושב של חיילים משוחררים ליד כפר תבור בגליל התחתון. במדרוני מעלה החמישה בהרי ירושלים ניטע יער על שמו. בטכניון העברי בחיפה הוקמה מעבדה להנדסת חשמל על שמו. כן הונצח בספר בשם "בריגדיר קיש, חייל וציוני", המספר על מפעל חייו.