שמעון אבל

נולד ב- 3.11.1914 בוילנה שבפולין, להוריו חיים ישראל וינטל. בוילנה שררו אז דוחק ומחסור ובעיקר סבלה מכך האוכלוסיה היהודית. בתחילת שנות העשרים עברה משפחתו לעיירה היידוצישוק והתאחדו עם שאר חלקי המשפחה.אביו היה חב"דניק ובתקופת "הימים הנוראים" שימש כחזן לעדת חסידי חב"ד. למד בבית הספר "תרבות" היהודי, בו ספג בהשפעת מוריו את הרעיון הציוני, אהבת הארץ, לימוד ושליטה בשפה העברית וכיסופים להגשמת חזון התקומה במולדת. בשנת 1927 נוסד קן "השומר הצעיר" בעיירה והוא הצטרף לתנועה ביחד עם דודו שבתאי. שנות נעוריו עברו עליו בפעולות תרבות וחברה ובניהול הקן, בפעולה למען הקק"ל ובהשתתפות פעילה בחוג הדרמטי .

בשנת 1939, עם פרוץ מלחמה העולם השניה, עלה ארצה ב-22 למאי, במסגרת עליה ב', עם הגרעין שלו, שהקים את קיבוץ "אודים" אשר ישב באופן זמני בראשון לציון, ולימים השלים את קיבוץ מענית בכרכור. יחד עלו להתיישבות הקבע של מענית בספטמבר 1942. האזור שבו התיישב קיבוץ מענית שפע ממצאים עתיקים שהעידו על קיום ישוב יהודי בעבר, והוא החל לגלות עניין רב בחקר המקום והסביבה. הוא הקדיש זמן רב לתחביבו זה, ומיפה את כל אזור מענית, כולל עשיית סקר של כל האתרים והמימצאים הארכיאולוגיים. הוא התמקד באיסוף מטבעות עתיקים. אחרי גשם היה יוצא לסיורים באתרי נרבתא ואוסף את המטבעות שנחשפו על-ידי מי הגשמים. רבים ידעו על תחביבו זה והיו מביאים אליו מטבעות שמצאו. גם אוסף המטבעות המרשים שלו נוקה, הוגדר, נרשם ותוייק בשקידה. נשא לאשה את רבקה לבקוביץ.

 ב-2.6.1942, התגייס לצבא הבריטי. אחרי תקופת אימונים עבר לאיטליה והיה בארצות אירופה נוספות. גולת הכותרת בשירותו ובסיפוריו-לימים על תקופת השירות היתה הטיפול בפליטי השואה. הוא חיפש קרובי משפחה ומכרים.

הוא השתחרר ב-10.11.1946 וחזר למענית , שם הכיר לראשונה את בתו בת שלושה חודשים. היה תמיד פעיל ומעורב בחיי הקיבוץ וכיהן בועדות ובתפקידים שונים. בין השאר היה גם גזבר של הקיבוץ בימים קשים לקיבוץ. " על אף פעלתנותו ומרצו לא היה  איש בריא. הוא לקה בליבו אך לא הניח למיחושיו ולמצבו הבריאותי הרעוע להשפיע על חייו ועל עשייתו.

הוא נפטרב-10.10.1988.