גריגורי דוידוביץ אברבוך

נולד ב-1916 בכפר נובופלובקה, שהיה אז במחוז חרסון, ולאחר מלחמת האזרחים הפך לחלק מאזור אודסה. למד בפקולטה לעובדים.

בשנת 1937 החל לשרת בצבא, ובשנת 1939 לחם בחנצ'ינגול שבמונגוליה.

ב-28 ביוני 1941 באזור אודסה, עם תחילת המלחמה הפטריוטית הוא שוב גויס לצבא. הוא שירת בדיוויזיית הרגלים ה-216 של הארמייה ה-51.

בשנת 1943, היה קומיסר בדרגת סגן בכיר, בפלוגת מקלעים, וזכה במדליה "עבור אומץ", וכך נכתב: "החבר אברבוך פעל כסגן מפקד פלוגת מקלעים לעניינים מדיניים מאז יולי 1942. הוא עשה את עבודתו בצורה מושלמת, ויזם בעבודתו. בקרבות ליד לבובסקאיה ביוני 1942 קיבלה הפלוגה פקודת לתקוף את האויב. הודות להנהגה הנכונה, הבנה והעברת המשימה ללוחמים והנהגתו האישית של החבר אברבוך, ביצעה הפלוגה את פקודת הלחימה והסבה לאויב נזק רב בכוח אדם". ב- 13 ביולי 1943, באזור כפר פלוגת פטרובסקי הדפה הפלוגה 2 התקפות גרמניות, אך האויב פרץ את קו ההגנה, וכיתר את הפלוגה, אך לאחר קרבות ואבידות, הצליחה להחלץ מהכיתור.

באפריל 1944, הוענק לו אות מסדר הכוכב האדום, והוא בדרגת קפיטן, קומיסר גדודי בדיביזית החי"ר 216 של ארמייה 51, בפיקודו של לוטננט גנרל יעקב קרייזר, אשר לחמה בלטביה כחלק מהחזית הבלטית הראשונה. וכך נכתב: "בפריצת קו האויב המבוצר, הודות לסרן אברבוך, העבודה המפלגתית-פוליטית בקרב ההתקפי לא פסקה. הוא מצא את מקומו בקרב, כיוון אותה לאן שצריך". ביולי 1944 נפצע ופונה לבית החולים. לאחר שהחלים מונה לקומיסר בגדוד חי"ר 1146 של דיוויזיית חי"ר 346.

נפל בקרב, - 18 באוקטובר 1944, ונקבר בכפר גרקת, לטביה.