אורי גבעון

נולד ב 9.2.1922 בעיר ברלין , גרמניה. עלה לארץ במסגרת של "עליית הנוער" בשנת 1938 והתחנך באשדות יעקב בחברת הנוער ב'. בתחילת שנת 1940 הצטרף עם חבריו מחברת הנוער לקיבוץ הצעיר בית הערבה.

בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי. עשה זאת בניגוד להחלטת האסיפה של בית הערבה. על כך נענש והוצא מהקבוצה. למרות זאת שמר על קשר עם הקיבוץ לאורך כל תקופת המלחמה. בצבא הבריטי הוכשר כנהג והוצב לשרת בפלוגת התובלה העברית 650. השתתף עם יחידתו בפלישה לסלרנו שבאיטליה ואת המשך שירותו עשה בעיקר באיטליה כנהג משאית.

ביוני 1946, כאשר היה עדיין במדים, הסתובב בחצר הקיבוץ כאשר נערך בו חיפוש נשק ע"י הבריטים, וחטף מהם מכות ואושפז בבית חולים צבאי בירושלים. לאחר שחרורו החל לעבוד כנהג המשאית של בית הערבה. במלחמת השחרור נהג במשאית "המשוריינת" בין ירושלים ובית הערבה. לאחר הפינוי של בית הערבה בשנת 1948 עבר עם חבריו לקיבוץ גשר הזיו. גם כאן המשיך לנהוג במשאית. בשנת 1950 התחתן עם אהובה ולזוג נולדו 3 ילדים. כמו כן אימצו למשפחה ילד נוסף. באותה שנה התחיל לעבוד כנהג בחברת "אגד". היה נהג וחבר בחברה עד לשנת 1976. כמו כן היה מזכיר ב"ועד העובדים " של החברה. בקיבוץ הקים את קבוצת הכדורגל של הילדים והיה פעיל בחוג הדרמטי. שנים רבות ארגן בקיבוץ את יום הזיכרון לחללי צה"ל.

נפטר בקיבוץ גשר הזיו ב 15.3.2000.