דוד ארנון

נולד ב-16.8.1921 בבנדרי רומניה, כיום מולדובה, בן יחיד להוריו - מרים לבית וייסמן (בת דודה של פנחס רוטנברג) ונתן צ'פליק. בהיותו כבן 5 עברה המשפחה לבוקרשט. למד בבית ספר אוונגליסטי של הקהילה הגרמנית-לותרנית. לאחר שסיים את בחינות הבגרות, פרצה מלחמת העולם השניה. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, קבל סרטיפיקט והגיע ארצה בגפו במרץ 1941. באוניברסיטה פגש את יהודית דויטש (ג'ודי) לה נישא ב 1946.
באחד מימי 1941, הגיע לאוניברסיטה משה שרת (שהיה אז ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית) ונאם בעניין חשיבות הגיוס לצבא הבריטי ועזרה במלחמה נגד היטלר. הוא בקש לאתר מספר סטודנטים דוברי אנגלית ורוסית, שיהיו מוכנים להיכנס לאזור הקווקז ודרום אירן, שם היה מיועד להיווצר המגע בין נציגי שני הצבאות. הוא התנדב למשימה זו שארכה כמה חודשים. ליעד הגיע דרך רכבת העמק - לצמח, משם לדמשק ומדמשק באוטובוס לבגדד. בבגדד התקבל על ידי מר ששון ראש הקהילה היהודית, ולאחר מכן עבר את הגבול לאירן. בסופו של דבר, אירוע המפגש הרוסי/בריטי לא התקיים והוא חזר לפלשתינה.
עם חזרתו, ולנוכח שליטתו באנגלית, עבד אצל המפקח על המזונות והיה חבר ב"הגנה". ב 1945 התחיל לעבוד בחברת "של", בתחילה בירושלים ולאחר מכן בחיפה. בשנת 1958 החליטה הנהלת החברה, לחסל את עסקיה בישראל. החברה נמכרה ושמה שונה לחברת "פז". הוא עבד בחברת "פז" בתפקידים שונים, כולל תפקידים חיצוניים (שליחויות למיניהן, יצירת קשרים עסקיים הקשורים לאנרגיה, ייעוץ, נשיאות הסניף הישראלי של המועצה העולמית לאנרגיה וחברות בגוף המנהל העולמי של אותה המועצה, מנכלות פזגז ועוד) עד לפרישתו כסמנכ"ל החברה בשנת 1986. מוסיקה קלאסית וכתיבת שירה היו תחביביו העיקריים.
נפטר בשיבה טובה, ב-27.5.2023, בשנתו ה 102.