יוסף איסקוביץ מקובסקי

נולד ב-1918 במחוז סמולנסק. הוריו רצו שיהיה מוסיקאי. במשפחתו היו מספר מוסיקאים ובהם סבו, שהיה מפקד התזמורת של חטיבת הארטילריה בויטבסק וזכה להערכת הצאר ניקולאי ה-2, למרות היותו יהודי ודודו מצד אימו שהיה פרופסור בקונסרבטוריון בארה"ב. למרות זאת בחר מקובסקי להיות ספורטאי והצטיין בכדור-עף, בצלילה ובסקי.
התגייס ל"צבא האדום" ונשלח לבי"ס לשריון, אותו סיים ב-1939 ונשלח להלחם בחזית הקארלית במלחמה נגד פינלנד. באחת הפעמים נפגע הטנק בו נמצא והחל לבעור. מקובסקי ירה ממנו לעבר עמדת התותח שפגע בו והשמידה ורק לאחר מכן קפץ החוצה, התגלגל בשלג וכיבה את מדיו הבוערים. בקרב אחר הצליח להשתלט עם מספר טנקים על תחנת רכבת, שהיתה חשובה למערך האספקה של הצבא הפיני. על פעולה אמיצה זו הוענק לו עיטור גיבור בריה"מ.
עם פרוץ המלחמה נגד גרמניה היה כבר מפקד גדוד בדרגת סרן. בסוף אוק' 41 נלחם הגדוד בחזית קלינין. במבצע נועז פרץ עם כח משימה לתוך מספר כפרים, בהם נמצאו כוחות גרמנים וטיהר אותם בזה אחר זה. באחד הכפרים התפתחו אף קרבות מטווח קרוב בכידונים וברימונים. על מעשהו הנועז קיבל את עיטור הדגל האדום והועלה לדרגת רס"ן. זמן קצר לאחר מכן נפצע קשה. לאחר החלמתו חזר לחזית וורונז' וביולי 42 נתמנה למפקד גדוד טנקים כבדים, אשר נלחם לבלום את ההתקדמות הגרמנית בגזרה זו. בסוף אותה שנה היה כבר מפקד חטיבה בדרגת סא"ל בחזית סטלינגרד ונפצע פעם נוספת מפגז והוא פונה לאחור. חטיבתו הצטיינה בלחימתה בחזית זו ותרמה לא מעט לנצחון בה. לאחר המלחמה סיים את האקדמיה הצבאית והמשיך לשרת כאל"מ.