מטביי סבלייביץ פינסקי

התגייס ל"צבא האדום" עוד לפני המלחמה. היה קצין שריון, שהתקדם והיה מפקד גדוד טנקים.

בקרב קורסק בקיץ 43 היה כבר מפקד גדוד כשלרשותו עמדו 20 טנקים, עימם הצטווה למנוע מהכוחות הגרמנים מלהתקדם בגזרתו. כח שריון גרמני ובו 110 טנקים מהדגמים טייגר, פנתר ותומתי"ם מדגם פרדיננד התקדם לעברו. בשל תנאי השטח וקרקע טובענית שהיתה באיזור נאלץ הכח הגרמני לאגוף אותו ולחשוף ע"י כך את אגפו הפחות מוגן לעבר האויב. לכך חיכה פינסקי והורה לאנשיו לפתוח באש, בנוסף לאש המקלעים הכבדה שהומטרה על החי"ר הגרמני שליווה את הטור המשוריין. כמה מטנקי האויב החלו לבעור ובצד הגרמני התחוללה מהומה לא קטנה. במכת האש נפגעו כ-30 טנקים גרמנים ונהרגו כמאה מחייליו. לפינסקי נפגע רק טנק אחד, למרות עדיפות האויב. כח האויב הוכרח לסגת. רבים ביחידה ובכללם פינסקי, קיבלו עיטורים ואותות הצטיינות עבור הצלחתם בקרב זה. בהמשך נלחם הגדוד בקרבות נוספים בחרקוב, בלגורוד ועוד. הגדוד הגיע לגבול עם גרמניה, כשהוא צולח את נהר האודר. במהלך הצליחה עמד בגבורה מול התקפות גרמניות קשות והצליח להחזיק בראש הגשר שתפס בגדתו השניה של הנהר עד הגעת התגבורות.

על הישגיו החשובים בקרב הוענק לו עיטור גיבור בריה"מ. פרש ב-1960 מהשירות והתיישב בעיר אופה.