שמעון סירקין

נולד לצצליה (בת מאיר טיומקין) ונחמן (שהיה יו"ר ההסתדרות הציונית באוקראינה, ומנהיג ביהדות הרוסית בשנות המהפכה), ב-כ"ה ניסן תרס"ו 20.4.1906, בקייב, אוקראינה, באימפריה הרוסית. למד בגימנסיה בקייב, אח"כ למד בפוליטכניון בהאנובר שבגרמניה, שם היה פעיל גם באגודות ספורט, וב-1925 הוסמך למהנדס מכונאי. באוגוסט 1925 עלה לארץ. עסק במקצועו כמהנדס, השתתף ביסוד "הפועל" ונבחר למרכזו. היה פעיל ב"הגנה" מאז בואו ארצה והיה מהנדס במחלקת התכנון של ה"הגנה". בין השאר, תכנן את המבנה בחוסמסה (בחולון), בהתאם לצורכי "הגנה": כשהמגדל שימש לקיום קשר ואספקת מים לאגרובנק ומולדת (חולון).

במהלך מלחמת העולם השנייה שרת בצבא הבריטי מ-1940 עד תום המלחמה ופרוק היחידות העבריות -1946. היה מפקדה העברי של פלוגת עובדי הנמלים 1039 - שמנתה כ- 440 איש והפעילה נמלים בציר ההתקדמות של כוחות המחנה השמיני - טוברוק ובנגאזי במדבר המערבי. הועסקה בפריקת ספינות בנמלי תעלת סואץ-פורט סעיד ופורט סואץ וכן בנמלי אלכסנדריה טריפולי ובנגאזי.

במלחמת העצמאות היה מפקד חיל המשמר של תל-אביב, ראש אכ"א/2 במטה הכללי, ואחר כך נספח צבאי בצרפת. השתחרר מצה"ל בדרגת אל"מ והמשיך בעבודתו כמהנדס יועץ להספקת מים ולהשקאה.

שב לשרות במלחמת ההתשה ופיקח על בניית המעוזים לאורך קו התעלה. במלחמת יום הכפורים התנדב והשתתף במבצע צליחת התעלה, על כך עוטר בעיטור המופת.