זאב הרינג

נולד ב- 21 באוגוסט 1910, בפשמישל, גליציה (בעת הולדתו בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ובעקבות המלחמה נכללה בשטחי המדינה הפולנית החדשה). בסיום לימודיו בגימנסיה למד משפטים באוניברסיטת ורשה. בפולין היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים, והחל בפעילות במפלגת פועלי ציון. בשנת 1935 נבחר למזכ"ל המפלגה בגליציה. בנוסף שימש עורך שבועון המפלגה ביידיש "דאס פרייע פאלק".

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל. באותה שנה התנדב לשורות הצבא הבריטי. עם הקמת הבריגדה היהודית, צורף אליה.

לאחר תום הלחימה, בין השנים 1945–1946 השתתף בפעולות ההצלה של שארית הפליטה ובארגון "הבריחה". השתתף במבצע הכפילים" והשאיל זהותו לניצול שואה, שעלה בשמו לארץ. בין השנים 1946–1947 נבחר למזכיר "המרכז לגולה".

לאחר חזרתו ארצה הצטרף לקבוצת "עיינות", שהיוותה את הגרעין לייסוד רמת דוד.

במלחמת העצמאות היה סגן בחטיבה 7. בראשית שנות החמישים נסע ללמוד בבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה בלונדון. עבודתו בהסתדרות התגברה עם בחירתו בשנת 1954 לחבר הוועד הפועל. באותה שנה נבחר גם לוועדה המרכזת של ההסתדרות וכיהן בה כיו"ר המחלקה לקשרים בינלאומיים, עד היבחרו לכנסת. במקביל, בין השנים 1956–1960, הרצה בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1969–1974 כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך. במהלך כהונתו היה חבר ועדת הכספים וועדת החינוך והתרבות.

נפטר ב– 26 בפברואר 1988