יוחנן פלץ

נולד בפולין ב-1917 וגדל בעיר קיילצה. אביו, ד"ר משה פלץ, היה רופא ששירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה. בבעלותו היתה קליניקה עם מעבדה בעיר והוא אף היה היהודי היחיד במועצה העירונית. למד בגימנסיה הפולנית ובעקבות תקרית אנטישמית, סולק מבית הספר. כשהבין שלא יוכל להתקבל לאוניברסיטה בפולין, בגלל יהדותו, נרשם ללימודי הנדסה בטכניון בחיפה. ב-1935, כשהיה בן 18, הפליג לארץ ישראל בגפו. במקביל ללימודיו עבד כפועל בנמל חיפה. שנה אחר כך, כשפרץ "המרד הערבי", התגייס למשטרה הבריטית כשוטר רכוב מטעם "ההגנה". בגיל 20 מונה למפקד משטרת סדום, שהגנה על מפעל האשלג, בדרגת סרג'נט (ראו קישורים).

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1939 התגייס לצבא הבריטי ושרת בפלוגת הרובאים 2 (באפס). עם הקמת הבריגדה היהודית, צורפה אליה פלוגתו, במסגרת הגדוד השלישי. איתה עבר למדבר המערבי במצרים, לאימונים ומשם לאיטליה. לאחר אימונים, הועברה יחידתו לחזית. בקרבות סביב הנהר סניו בצפון איטליה, היה סמ"פ ב' בגדוד 3 של הבריגדה היהודית והוא שהוביל את הפלוגה לכיבוש הכפר לה ז'ורז'טה, שהוחזק ע"י יחידה גרמנית.

היה מראשוני חיילי הבריגדה היהודית שהגיעו למחנה גונטסקירכן שליד מטהאוזן, ויצרו קשר עם היהודים שניצלו. על כך סיפר: "את הקרבות בהם לחמנו, יכלה כל אומה וכל כוח צבאי ללחום במקומנו, אך את המשמעות שנתנו לאותם ניצולים, את התקווה שהענקנו להם, את זאת רק אנחנו יכולים לבצע".

היה חבר בקבוצת הנקם שחיסלה גרמנים שהיו שותפים לרצח יהודים בשואה.

עם שובו לארץ, כאיש "ההגנה" הוא הבריח נשק מתחת לרצפת האוטובוס בו עבד כנהג. היה סגנו של משה דיין, מפקד גדוד 89 במלחמת העצמאות, השתתף במבצע "דני" בכיבוש הכפרים קולה וטירה, ובפשיטה על לוד. בדרך לכיבוש הכפר הערבי יהודייה מצא מנוחה תחת עץ שקמה ענק. לימים חזר ובנה שם את ביתו עם רותי. מהצבא השתחרר בדרגת סא"ל אחרי שהיה מפקד בית ספר לקצינים ומפקד קורס מג"דים. אחרי שחרורו מהצבא הקים את מפעל הפוספטים בנגב, ניהל את מפעל האשלג בסדום והקים מפעלי מלח באוסטרליה. היה סגנו של לסקוב ברשות הנמלים. הקים את המסוע המעלה את האשלג מים המלח לתחנת הרכבת "צפע" באזור ערד, לאורך 18 ק"מ. היה יו”ר איגוד החיילים המשוחררים.

נפטר בשנת 2014 והותיר את אשתו רות, שלושה ילדים, שמונה נכדים ועשרה נינים.