סולומון ארוך

נולד בשנת 1923 בסלוניקי, יוון, אחד משני בנים במשפחה שכללה גם שלוש בנות. אביו היה סוור שטיפח את התעניינותו של בנו באיגרוף ולימד אותו בילדותו. הוא עבד זמן קצר עם אביו כסוור. כשהיה בן 14, הוא נלחם וניצח בקרב האיגרוף החובבני הראשון שלו בשנת 1937 במכבי סלוניקי, מרכז נוער יהודי וגימנסיה. הוא גם נלחם תחת צבעי אריס סלוניקי. הוא זכה באליפות יוון באיגרוף במשקל בינוני, ובשנת 1939 זכה באליפות כל-הבלקן במשקל בינוני. צבר מאזן בלתי מנוצח של 24 ניצחונות (24 נוקאאוטים)

גויס לצבא היווני והיה בנבחרת האיגרוף של צבא יוון. ניצח שלושה קרבות בנוקאאוט. בשנת 1943, עם משפחתו הובלו בקרון מטען ונכלאו במחנה הריכוז הנאצי הגרמני אושוויץ-בירקנאו, בפולין של ימינו. הם הגיעו ב-15 במאי 1943. באושוויץ, סומן כאסיר 136954, המפקד חיפש מתאגרפים בקרב הכלואים החדשים, וכאשר הובטח לו יכולותיו, שלח אותו לקרבות אגרוף פעמיים או שלוש פעמים בשבוע נגד אסירים אחרים.  הוא נלחם 208 קרבות, בידיעה שאסירים שיפסידו יישלחו לתאי הגזים או יירו. הקרבות נמשכו בדרך כלל עד שאחד הלוחמים נהרג או שהנאצים התעייפו מלצפות. הוא שקל כ-135 פאונד ולעתים קרובות נלחם בגברים גדולים בהרבה. שרד את המלחמה, ושוחרר מאושוויץ ב-17 בינואר 1945, הוריו ואחיו לא. בשנת 1945 הוא הועבר לברגן-בלזן, שם עבד בעבודת כפייה עד ששחררו בעלות הברית את המחנה. במהלך חיפוש אחר משפחה במחנה הריכוז ברגן-בלזן באפריל 1945, הוא פגש את מרתה יחיאל, ניצולה בת 17 מעיר הולדתו. יחד עלו לישראל והתגוררו בתל אביב, הם נישאו בנובמבר 1945 וגידלו משפחה בת ארבע נפשות.

הוא נפטר ב-26 באפריל 2009.