יהודה בן חורין

נולד ב- 30 למאי 1915 בברסלאו, גרמניה. בצעירותו נסחף לפעילות פוליטית בהשפעת אחיו, והצטרף בשנת 1930, לתנועת הנוער הקומוניסטי. בינואר 1933 היטלר עלה לשלטון, הוא עזב את גרמניה. יחד עם אחיו נסע לבלגיה, משם נדד לאיטליה. באיטליה "נפגש" לראשונה עם תנועה ציונית - "החלוץ", במסגרתה עלה ארצה, ביולי שנת 1936. תחנתו הראשונה בארץ הייתה בחדרה. הוא הצטרף לקיבוץ "הזורע". גויס לפלוגת כיבוש במסגרת הזו הגיע גם ליישובי "חומה ומגדל" עבר קורס מ"כים. לאחר זמן לא רב, הוא התמנה למפקד עמדות, ויצא לפעולות ליליות עם וינגייט. גויס למשטרת הישובים העבריים. לאחר זמן קצר נבחר להיות מפקד האזור, מטעם הקיבוץ - היה אחראי לכל סידורי הביטחון השוטף.
עם תחילת הגיוס לפלמ"ח ב-1941, היה בין המצטרפים הראשונים לפלמ"ח. ב-1942 הצטרף ל"המחלקה הגרמנית". היה לסגנו של שמעון אבידן. אחרי ששמעון אבידן מונה למפקד פלוגה ו' , הוא התמנה למפקדה של "המחלקה הגרמנית". ולאחר מכן למפקד פלוגה ז', שכללה את המחלקה הגרמנית, מחלקת-סיירים, כיתת-טייסים, המחלקה-הימית, "המחלקה-הערבית" והמחלקה הבלקנית.
בנובמבר 1944 התגייס לצבא הבריטי יחד עם אנשי מחלקתו. הוא שרת באיטליה. ממקום פעילותו בטרוויזיו הוא התחקה אחר פושעי מלחמה נאצים, במיוחד באוסטריה. הוא עבד יחד עם הבריטים על פענוח מסמכים גרמניים, שהפרטים בהם דנו ביהודים ובפרטיזנים. בהמשך הוא יצר קשרים עם הפרטיזנים היוגוסלבים ועם מנהיגם טיטו. ביקר במחנה ההשמדה "מטהאוזן", מספר ימים אחרי שהאמריקאים הגיעו לשם. הוא זועזע מהמראות שראה.
הוא ארגן את שרידי המחנה והעבירם למחנה מעבר בזלצבורג. ומשם העבירם דרך הגבול לאיטליה אל נמלי היציאה. הוא ואנשיו פעלו כקבוצה שנקמה בפושעים הנאצים - "קבוצת-הנוקמים".
חזר ארצה בשנת 1946. בשנים 1946-1947 שרת כרכז מחלקת-הביטחון של הקיבוץ הארצי, יחד עם ישראל גלילי. בשנת 1947 יצא לבלגיה, לשרת במטה של "עלייה ב'", באירופה. בהמשך עסק בענייני הרכש בפראג בצ'כיה. הוא יזם הטסת נשק צ'כי ארצה, בין היתר גם בהטסת מטוסים. היה אחראי על מבצעי "בלק" 1 ו"בלק" 2 . הנשק שהוטס במסגרת מבצעים אלה, במהלך המאבק והמלחמה בארץ, מפעל שהביא להצלחה בקרבות מבצע "נחשון", בין השאר. בשנת 1949 חזר ארצה, חויל לצה"ל, בדרגת סרן. לאחר זמן-מה התנועה קראה לו לשמש בתפקיד בטחוני, לצד ישראל גלילי. הוא קיבל חופשה מצה"ל כדי למלא תפקיד בתנועה. כשסיים תפקידו בתנועה, חזר לצבא, לשרות מילואים. במסגרת זו סיים קורס קצינים. התמנה למפקד גדוד, גדוד אותו הקים, ועליו פיקד עד שחרור ממערך המילואים. בעת שחרורו היה בדרגת סגן-אלוף. לחם כמפקד הגדוד במלחמת ששת-הימים, בקרבות ג'נין וקבטיה.
פעילותו האזרחית - בשנות ה-60 עד שנת 1970 היה מנהל בית-החרושת "פלסטופיל", בקיבוצו "הזורע".
כתב את הספר "בזכות אותם ימים", בהוצאת "ספרית-פועלים". הספר תעד את קורותיו מימי ילדותו, פועלו הביטחוני וחייו בקיבוץ. עד יומו האחרון ב-4 במאי 1974.היה חבר קיבוץ "הזורע".