מספר החיילים: 600
מספר הנופלים: 250 לרשימת הלוחמים
לבלגיה היה צבא קטן ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, שמנה כ-600 אלף חייל וכלל 18 דיב' חי"ר, 2 דיב' ממוכנות ועוד שתיים חצי ממוכנות. ברשותו היו גם כ-250 מטוסים (מחציתם מטוסי סיור), מרביתם מיושנים. כמובן שלא היה זה כח שיכול היה להתמודד מול עצמת הצבא הגרמני שפלש אליה דרך הארדנים ב- 10 במאי 1940, תוך שהוא עוקף את ביצורי הצבא הבלגי. לאחר פרק זמן קצר, ב- 28 במאי נכנע צבא זה בהוראת המלך לאופולד ה-3, שנשאר בבלגיה הכבושה בעוד ממשלתו ברחה לחו"ל וב- 31 באוקטובר 1940 הוכרה כממשלה בלגית גולה בלונדון. בבלגיה הוקם ממשל צבאי גרמני והגנרל אלכסנדר פון פלקנהאוזן מונה לעמוד בראשו.
כבר משנת 38 ביקשו אלפי יהודים להתגייס לצבא, אך בשל העובדה שלרבים מהם לא היתה אזרחות בלגית (מתוך כ-90 אלף יהודים שחיו בבלגיה ערב המלחמה היו פחות מעשירית מהם בעלי אזרחות של המדינה) נמנע מרבים מהם להתגייס. סה"כ שרתו בצבא הבלגי ערב פרוץ המלחמה כ- 600 יהודים. הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא- גנרל ארנסט וינר נשבה ע"י הגרמנים והפך סמל לרוח ההתנגדות להם אף בשבתו בכלא. במטכ"ל הצבא הבלגי שירתו קצינים יהודים בדרגות שונות וכך גם ביחידות השדה.
הממשלה בגולה הקימה בבריטניה צבא בלגי בגולה, שכלל חטיבה (חטיבת "פירון" על שם מפקדה) ובה כ-2000 חיילים. זו הועברה באוג' 44 לצרפת והשתתפה בשחרור בלגיה ובקרב ארנהיים. כן הוקמו יחידות בלגיות קטנות במסגרת ה-SAS, ח"א והצי המלכותי הבריטי, שנטלו חלק בלחימה במערב אירופה. ביחידות אלה שירתו יהודים בתפקידים שונים, קצינים כחוגרים. כן שירתו בהן גם קצינות וחיילות יהודיות. רבים מהם הגיעו לאחר המלחמה לתפקידים בכירים בקהילה היהודית בבלגיה.
בימים הראשונים של ספטמבר 1944, שוחררו בריסל ואנטוורפן בידי צבאות בעלות-הברית ובראשית נובמבר הייתה כבר כל בלגיה משוחררת. ואולם, במתקפת החורף של הגרמנים, בדצמבר 1944, שוב כבשו אלה שטחים בדרום-מזרח בלגיה ורק בסוף ינואר 1945 נהדפו אחרוני הגרמנים ובלגיה שוחררה באופן סופי.
יהודים רבים התגייסו בפרוץ המלחמה לצבא ונטלו חלק בשורות הצבא הבלגי הסדיר וכן במסגרת הצבא הבלגי הגולה במערך בעלות הברית.