"מבצע קציצה" (Operation Mincemeat) "האיש שלא היה ולא נברא"
קפטיין (בצי) איאן מונטאגיו 1901 – 1985
מאת אל"מ (מיל) בני מיכלסון
המבצע נערך לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה 1943, ומטרתו הייתה לשכנע את הפיקוד העליון הגרמני שבעלות הברית מתכננות לפלוש ליוון וסרדיניה, במקום לסיציליה, היעד האמתי.
המבצע היה חלק ממהלך הונאה רחב יותר - "מבצע ברקלי", שנועד לסייע לפלישה המורחבת לאיטליה מצפון אפריקה.
האי סיציליה מילא תפקיד חשוב במאמץ הגרמני במלחמת העולם השנייה. בעת הסיוע למסעי המלחמה של רומל בצפון-אפריקה היה בו מערך מצוין של בסיסי אוויר. מספרם גדל בהתמדה, ובעת הסתערותם של כוחות-הברית היו בה שלושים שדות-תעופה ומנחתים שמישים, חשיבותו הגוברת של כוח-האוויר למערכה בים התיכון עשתה בסיסי-אוויר אלה למטרות ראשונות-במעלה להתקפה ולכיבוש בידי כוחות-הברית; ומכאן שהיו מוגנים היטב בידי האויב.
הגנת האי הופקדה בידי גנרל אלפרדו גוצוני, מפקד הארמיה השישית האיטלקית. גנרל גוצוני כבר היה בדימוס שנתיים לפני שנתמנה לתפקיד זה. גילו היה שישים ושש ומעולם לפני כן לא היה בסיציליה. הכוח האיטלקי שהגן על האי היה מורכב משתים-עשרה דיביזיות, שש מהן במערכי הגנה חופיים קבועים (הגנה-מרחבית) ושש ניידות. מאלו האחרונות היו שתי דיביזיות טובות מאוד, 'ליוורנו' ו'נאפולי', חונות באזור הנחיתה של כוחות-הברית. למן ההתחלה ניחשו האיטלקים את כוונת בעלות-הברית היטב - הם היו משוכנעים שהנחיתות תבוצענה בפינה הדרומית-מזרחית של האי. אולם בעיני הגרמנים נראה המצב מורכב יותר.
הגרמנים היטיבו לזכור כיצד שלחה הארמיה השמינית הבריטית תגבורות ליוון באביב 1941 . לאחר שחוסל קורפוס אפריקה של רומל, האם לא היה זה הגיוני שהארמיה השמינית תשוב אל הבלקנים, אל מה שכינה וינסטון צ'רצ'יל 'שיפולי-הבטן הרכים של אירופה'? ועוד, מתקני הפיקוד והבסיסים ליד קהיר נראו להם מתאימים לסייע למבצע כזה.
כדי לשכנע את הגרמנים שזה בדיוק מה שעומד לקרות, הפעילו הבריטים בראשותו של קומנדר איאן מונטאגיו, עורך דין יהודי שהתגייס עם פרוץ הקרבות, וצ'ארלס כריסטופר צ'ולמונדליי - איש מודיעין צעיר, תכנית הונאה מורכבת ומצוינת, אשר מטרתה הייתה לשכנע את הפיקוד העליון הגרמני שבעלות הברית מתכננות לפלוש ליוון וסרדיניה, במקום לסיציליה, היעד האמתי. המבצע היה חלק ממהלך הונאה רחב יותר – "מבצע ברקלי", שנועד לסייע לפלישה המורחבת לאיטליה מצפון אפריקה.
השניים בהכירם היטב את מערכת המודיעין הגרמנית ושיטות האיסוף, העיבוד המחקר וההערכה שלה, כמו את היריבות ביניהם לבין האיטלקים, והבוז העמוק אותו חשו כלפי האחרונים, ניצל עובדות אלו במסגרת המבצע, הוגים רעיון - לקחת גופה, לזרוק אותה לים ולהאכיל את האויב בה. הם ממציאים יש מאין קצין נחתים בריטי שנהרג, מציידים את גופתו במסמכים שמעידים שהנחתת כוחות בנות הברית בדרום אירופה תתבצע ביוון (ולא כפי שתוכנן ובוצע בסיציליה), זורקים את גופתו מול חופי ספרד הניטראלית שנטתה לכיוון הנאצים, ונותנים להונאה להתגלגל.
ההטעיה בוצעה באמצעות השלכת גופת קבצן בשם גלינדר מייקל על ידי הביון הבריטי, בחופי ספרד, כשעליו מסמכים מזויפים המזהים אותו כקצין מטה בדרגת מייג'ור, וכן מסמכים מהם ניתן להסיק על תכניות המלחמה בים התיכון ומכתבים אישיים בין גנרלים בכירים של בעלות הברית. הביון הבריטי תכנן כי המכתבים "יפלו" לידי הגרמנים. ההונאה הצליחה וסייעה בהמשך לבעלות הברית בפלישתן לסיציליה, בשל הזזתם של כוחות גרמניים מהמקום בעקבות המסמכים. שם המבצע נבע מדמיון ההונאה לקציצה, אותה "האכילו" בעלות הברית את המודיעין הגרמני.
ב- 20 באפריל הטילה הצוללת הבריטית "סראף" את גופתו של קצין בשם 'מייג'ור מארטין' במרחק כקילומטר וחצי מחוף הואלבה שבספרד. לפרק ידו היה מחובר תיק של בלדר ובו כמה מעטפות חתומות. באלו היו מסמכים ומכתבים אל אישי-מפתח בריטיים בקהיר. באותה תכתובת נרמז בפיקחות על כוונת הבריטים לנחות ביוון ואולי בסרדיניה. הנספח הימי הבריטי במדריד תבע מאת מיניסטריון הימיה הספרדי להחזיר לו את הגופה וכל שהיה אתה, ודברים אלה אכן הוחזרו לו במועד, אך לא לפני שהספרדים הוציאו את המסמכים וצילמום. אולם האיטלקים, תודות לאיזה חוש שנראה טבוע בדמם, לא האמינו שמסמכים אלה אמיתיים. הם עדיין סברו שסיציליה היא קרש-קפיצה הגיוני, ואכן בלתי-נמנע, אל יבשת איטליה. ב14- במאי חזר אדמירל דניץ הגרמני מפגישה עם מוסוליני והתראה עם היטלר, לדון אתו בהשקפות ה'דוצ'ה'. הוא אמר להיטלר שמוסוליני מצפה, כי נחיתת כוחות הברית תהיה בסיציליה. ביומנו רשם דניץ: "הפיהרר אינו מסכים עם הדוצ'ה, הטוען בי נקודת הפלישה הסבירה ביותר היא סיציליה. יתר על כן, הוא סבור כי הפקודה הבריטית שנמצאה (על גופתו של 'מייג'ור מארטין') מאשרת את ההנחה, שההתקפה המתוכננת תכוון ישירות נגד סרדיניה והפלופונס."
היטלר נפל בפח ההונאה הבריטית עד כדי כך, ששבועיים לאחר הפלישה לסיציליה האמין עדיין, שתהיה עוד פלישה, עיקרית, ליוון, ב25- ביולי שלח את המצביא החביב עליו, פילדמרשל רומל, אל יוון, ליטול שם פיקוד על כל הכוחות הגרמניים. בין כה וכה הועברה דיביזיית פאנצר (שריון) מס' 1 כל הדרך מצרפת אל העיירה היוונית טריפוליס ונערכה בסביבתה, כדי לקדם את פני הפלישה הצפויה. בשלהי מאי פקד הפיקוד העליון הימי של גרמניה להניח או להשלים שלושה שדות-מוקשים מול חופי יוון. ולבסוף, בראשית יוני הועברה שייטת שלמה של ספינות טורפדו גרמניות מסיציליה אל הים האיגאי.
סרדיניה וסיציליה היו, עם זאת, בגדר בעיה אחרת. ההונאה שכוונה אל הגרמנים, וכפי שקיוו גם אל האיטלקים, נועדה להניעם להאמין, שבסיציליה תהיה התקפת הסחה. בעלות-הברית רצו שהגרמנים יונעו להאמין, כי הפלישה לסיציליה היא בגדר תמרון הסחה, שמטרתו להסתיר את הפלישה העיקרית, העתידה להתנהל בסרדיניה. בעיני פיקוד כוחות 'הציר' (גרמניה ואיטליה) נראה שיש היגיון בדברים אלה, משום שאם יכבשו כוחות-הברית את סרדיניה, יהיו במרחק קצר מרומא. כיבוש כזה עלול לסכן את העוצבות הגרמניות בסיציליה ובדרום איטליה, ובייחוד אם לאחר הצלחתם בכיבוש סרדיניה יפנו כוחות-הברית לנחיתה ליד רומא.
במטרה לסייע לגרמנים להאמין כי זה העתיד לקרות, רמזו בעלות-הברית מפעם לפעם, בדרכים שונות ומשונות, שאכן זה בדיוק מה שבכוונתם לעשות. למשל, במפקדתו של גנרל פאטון בראזילאן, ליד החוף הצפון-אפריקני, ראיתי מפה של סרדיניה מחוברת בנעצים לקיר בדיוק בכניסה. מפקדה זו הייתה בתוך בית-ספר בעל חצר פנימית מוגנת. אבל את המפה יכלו לראות עובדים אזרחיים בתוך החצר בכל פעם שעברו ליד הפתח. הגרמנים לא יכלו להתעלם מסרדיניה, אבל האיטלקים טענו שוב ושוב כי היעד הוא האי סיציליה, לא סרדיניה. פילדמרשל קסלרינג ביקר בסיציליה במאי 1943, לדון שם בסידורי ההגנה. לבסוף הוסכם שארבע דיביזיות גרמניות יגיעו לאי. מתוך אלו היו מוכנות לבסוף בעת הפלישה של כוחות-הברית רק שתיים: דיביזיית פאנצר גרנאדירן ('רמני השריון' – חרמ"ש) מס' 15 , בחלקו המערבי של האי; ודיביזיית 'הרמן גרינג' (ששמה המלא היה 'דיביזיית הצנחנים המשוריינת על שם הרמן גרינג') , חלק מה'לופטואפה' הגרמני, שהייתה עתידה לקבוע את מפקדתה בקאלטאג'ירונה.
"מבצע קציצה" היה הצלחה מבצעית מושלמת. הגרמנים בלעו את הקציצה "על כרעיה ועל קרביה", כפי שנכתב במברק לצ'רצ'יל. חלק מכוחות התיגבור הוסטו אל יוון במקום אל סיציליה והיעדרם תרם להצלחת הנחיתה.