איסק מויסייביץ אייזמן

נולד ב-23 בדצמבר 1899 באובידיופול, מחוז חארקוב, האימפריה הרוסית.

בשנת 1920 התגייס לצבא האדום והשתתף במלחמת האזרחים הרוסית. מ-1922 עד 1938 היה בשירות מילואים.

בשנת 1939 נקרא חזרה לשירות במלחמה נגד פינלנד שכונתה "מלחמת החורף". מיולי עד אוקטובר 1941 היה מנתח בארמיה ה-55 בחזית לנינגרד, שם נפצע קשה מאש גרמנית. מיוני 1942 עד סוף המלחמה היה מרצה במדור לכירורגיה כללית באקדמיה הצבאית לרפואה, שם הכשיר מנתחים, שלאחר מכן שירתו בחזית לנינגרד עד סוף המצור ב-1944.

אחרי המלחמה עבד במחקר ובהוראה. בשנת 1061 שוחרר מן הצבא.

נפטר בשנת 1989 בלנינגרד, ברית המועצות.

עיטוריו: עיטור לנין, עיטור מלחמת המולדת דרגה 1, מדליית ההגנה על לנינגרד, מדליית הניצחון על גרמניה.