חיפוש לוחם א-ב

אדמונד צרלס וולף מאיירס

פרטים אישיים הדפסה

בריגדיר אדמונד צרלס וולף (אדי) מאיירס
בן סמואל מאיירס ואדית זליגמן
נולד ב: לונדון,אנגליה
ב: 12/10/1906
שרות בצבא: בריטניה
חיל הנדסה, חיל קומנדו
עיטורים: עיטור "מפקד במסדר האימפריה הבריטית"
נפטר ב גלוסטרשייר אנגליה
ב: 06/12/1997

קורות חיים

נולד בקנסיגטון, לונדון למשפחה יהודית. בנו הבכור של ד"ר סמואל מאיירס מי שהיה הפסיכולוג הראשי של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ולאמו אדית זליגמן. התחנך בביה"ס התיכון הייליבורי ובאקדמיה הצבאית בוולוויץ' (Woolwich).  עם הסמכתו מהאקדמיה הצבאית נשלח לאוניברסיטת קמבריג' להשלמת לימודי הנדסה במכללות קיוס וגונוויל (Caius college, Gonville college). בשנת 1926, הוענקה לו דרגת סגן-משנה בחיל ההנדסה. כעבור שלוש שנים קודם לדרגת סגן. תוך כדי שירותו, בשנים 1934 – 1935, שימש כמזכיר מועדון התעופה של חיל ההנדסה בימים בהם מעט מאד קציני הנדסה התעניינו בגורם האווירי. בשנת 1936, עם פרוץ המרד הערבי, נשלח לשרת בארץ-ישראל ובשנת 1937 קודם לדרגת סרן. כקצין הנדסה במהלך המרד הערבי למד באופן בלתי אמצעי כיצד נלחם צבא בחתרנות, טרור וגרילה ומה חלקו של הגורם ההנדסי במלחמה כזו. על הצטיינותו בשירות בארץ ישראל קיבל צל"ש (MID). עם דיכויו של המרד הערבי, בשנת 1939, הועבר למפקדת פקוד המזרח-התיכון בקהיר. היה זה ערב מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו נמנה על תחום הנדסה-בינוי ועסק במתן שירותי הנדסה במדבר המערבי במצרים בתחומי סלילת דרכים והקמת בסיסים. בחודש ינואר 1940 נמנה עם משלחת בין-חיילית שנשלחה באופן "תמים" לתורכיה לצורך סקר חשאי של פעילות חתרנית במדינה זו, והיה ותכבש ע"י הגרמנים, ובתוך כך ציון דרכי תחבורה ותקשורת וחבלה במתקנים חיוניים.  בחודש מרץ 1940, עם מינויו של גנרל ארצ'בלד וויבל (Wavell) למפקד פקוד המזה"ת, הוצב כקצין מטה במחלקת ההנדסה הפקודית (וויבל הכיר אותו משרותם המשותף בארץ ישראל).

בחודש יולי 1940 קיבל דרגה זמנית של מייג'ר  ומונה לקצין ההנדסה של דיביזיית השריון מס. 7 "עכברי המדבר". במבצע "מצפן" זו היו תפקידי ההנדסה בפיקודו רבים ומגוונים. החל מפריצת שדות המוקשים של האויב במערכים המגינים, דרך הכשרת דרכים במדבר, מיכשול וביצור מחסומי הדרכים השונים לניתוק האיטלקים, הסוואת הכוחות וסיוע בהספקת מים לכוחות. לאחר המבצע, מונה למדריך בבית-הספר לפיקוד-ומטה של המזרח התיכון בחיפה, בין מרץ 1941 – ינואר 1942  להכשרת קצינים בכירים עבור הדרג המסייע: ארטילריה, הנדסה וקשר. לאחר מכן, בין ינואר לאוגוסט 1942 שימש כמדריך במרכז האימונים למבצעים-משולבים בכברית. במוסד זה התמחה גם בלוחמה אמפיבית ועבר קורס צניחה יחד עם לוחמי "שירות-האוויר-המיוחד" (SAS) של דויד סטרלינג שהתאמנו שם. חודש אפריל 1942 קיבל דרגה זמנית של לוטננט-קולונל (סא"ל). באוגוסט אותה שנה מונה לראש ענף מבצעים-משולבים במפקדת פקוד המזה"ת. 

ב-29 בספטמבר 1942 הוצנח יחד עם 12 אנשי קומנדו בריטים, בהם ארץ-ישראלי אחד ממוצא יווני, כדי לשבש את נתיבי האספקה הגרמנים דרך יוון לצפון אפריקה. במבצע נועז, הם פגעו בגשר הרכבת מעל קניון גורגופוטמוס. הצלחתו המבצעית גרמה להשארתו ביוון והיה לאחראי על התיאום בין הצבא הבריטי וממשלת בריטניה לבין הכוחות שנלחמו במדינות הציר. הוא תיאם בין שתי קבוצות הפרטיזנים היריבות - צבא השחרור היווני העממי (ELAS) שהיה גוף של תנועות השמאל, ו-הליגה הלאומית רפובליקנית היוונית (EDES) שהיה תנועת ההתנגדות של חוגי הימין והמלוכנים. במסגרת תפקידו, קיבל דרגת ייצוג של בריגדיר.

בהמשך היה לראש הענף למבצעים-מיוחדים של אייזנהואר במהלך הפלישה לאירופה. היה קצין ההנדסה של הדיוויזיה המוטסת הראשונה הבריטית בקרב על ארנהם. במהלך הקרבות הוא נפגע מרסס. לאחר תום הקרבות באירופה, עבר לשרת בזירת המזרח הרחוק (ראו פירוט ב"סיפור האישי")

זכה לאותות הצטיינות - מסדר האימפריה הבריטית במעמד מפקד, אות השירות המצוין, אות אריה הברונזה ההולנדי.

נפטר בגלוסטרשייר אנגליה ב-6.12.1997.

בן דודו היה בריגדיר (אחר כך גנרל) ברנרד פרייברג מניו זילנד שהיה מפקד קרב הגבורה של הכוחות בכרתים ואחר כך המושל הכללי של ניו זילנד.