ורנר תומאס אנגרס

נולד ב-27 ביוני 1920 בברלין-וסטנד, גרמניה לארנסט והני, אח לפריץ והנס. כשהיה צעיר היה חבר בארגון היהודי "Schwarzes Fähnlein". בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, נכפה על יהודי ברלין לעבור ללמוד אך ורק בבתי ספר יהודיים. אולם בשנת 1937 עברה המשפחה לאמסטרדם ואביו הבריח את ממון המשפחה. ורנר נשלח לחווה חלקאית "גרוס-בריזן" לנערים יהודים שהופעלה על ידי הפסיכולוג קורט בונדי. בונדי היה לדמות אבהית לילדי החווה ולאחר שחלקם ברח לארצות הברית, שמר עמם על קשר באופן רציף, בייחוד עם ורנר.

בשנת 1939 החליטה המשפחה להגר לארצות הברית. לבסוף, רק ורנר הצליח להגר לאמריקה, בעוד יתר המשפחה נותרה באמסטרדם. הוא עבד במשך שנתיים בחווה חקלאית אמריקאית.

בשנת 1941 התגייס לצבא. תחילה שירת באוגדת חיל הרגלים ה-29, שם ספג אלימות קשה וגזענות מצד המפקדים שראו בו אויב העם עקב היותו יליד גרמניה ובעל מבטא גרמני כבד. אולם, עקב היותו ממוצא גרמני, גויס על ידי חיל המודיעין לקורס חוקרים ומודיעין שטח במחנה ריצ'י, הסמוך לעיירה הייגרסטאון, מרילנד. מאוגוסט 1943 עד ינואר 1944 התאמן במחנה ולאחר מכן הוצב באוגדה המוטסת ה-82. עם האוגדה צנח לנורמנדי ב-6 ביוני 1944, אך הנחיתה שלו בוצעה 15 מייל מהמטרה והוא חבר לצנחנים אבודים נוספים. לאחר קרב עיקש נגד יחידות גרמניות בנורמנדי, נפל בשבי אך שוחרר זמן קצר לאחר מכן על ידי הכוחות האמריקאים. הוא המשיך לשרת עם אוגדה במבצע "מרקט גרדן" לכיבוש הולנד ובקרב על הבליטה. באפריל 1945 השתתף בשחרור מחנה הריכוז וובלין Wöbbelin. שם חקר אנשי SS בלודוויגסלוסט.

לאחר מכן, קיבל אישור מיוחד מהגנרל ג'יימס גווין (מפקד האוגדה ה-82) לנסוע לאמסטרדם. שם הצליח למצוא את משפחתו, כולם שרדו במחבוא, חוץ מאביו שנרצח באושוויץ.

הוא עוטר בעיטור "כוכב הארד" על חלקו בקרבות ובעיטור "שבוי המלחמה". אחרי המלחמה הוצעה לו דרגת קצונה. הוא סירב לה וחזר לארצות הברית עם משפחתו. הוא למד היסטוריה היה מרצה באוניברסיטת ברקלי. בשנות ה-50 נישא לרות קלוגר. בשנת 1988 עבר להתגורר בברלין שם לימד על המלחמה והשואה.

נפטר בברלין ב-5 ביולי 2010. סיפורו המלא מונצח בספר Sons and Soldiers מאת ברוס הנדרסון.