קלרה אורקרט

נולדה לחנה ולקרל רוזנברג, שהיו מהגרים גרמנים, ב-6 בספטמבר 1907 ביוהנסבורג, בדרום אפריקה. בדצמבר 1926, בגיל 19, נישאה למונטי ברנוב, ביוהנסבורג. לאחר מותו, היא ירשה את הונו והתמסרה לתמיכה במטרות הומניטריות. ב-1934 היא נישאה ביוהנסבורג לוויליאם אורקרט והם התגרשו ב-1941.

במהלך מלחמת העולם השנייה, היא הייתה ראש מחלקת הסיוע של אגודת הצלב האדום הדרום אפריקאי. בתפקיד זה עסקה גם בעניינים הנוגעים לשבויי מלחמה דרום אפריקאים.

בשנת 1944 היא התפטרה מהצלב האדום והצטרפה למנהל הסעד והשיקום של האו"ם (UNRRA) . היא התבססה בז'נבה, שוויץ. היא עבדה באגף העקורים, כמומחית לנושא. גם בארגון זה שירתה בהצטיינות רבה. בשנות ה-50 היא בילתה בלמברנה, אפריקה המשוונית הצרפתית (גבון) עם המיסיונר ד"ר אלברט שוויצר ולאחר מכן הוציאה ספר "עם דוקטור שוויצר בלמברנה" (1957). לאחר שעברה ללונדון, אנגליה, היא עזרה בארגון הקמפיין להענקת פרס נובל לשלום למנהיג הקונגרס הלאומי האפריקאי, אלברט ליטולי. הוא זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1960, על תפקידו במאבק הלא אלים באפרטהייד והיה לאדם הראשון במורשת אפריקה שזכה בפרס נובל לשלום. היא עבדה עבור אמנסטי אינטרנשיונל. ותרמה כספים לארגון, כולל את ההכנסות מספרה : 'עניין של חיים - דוד בן גוריון, קנת' קאונדה, ישעיהו ברלין, דנילו דולצ'י, ברטרנד ראסל, מייקל סקוט, אלברט שוויצר, סלבדור דה מדריאגה, מרטין בובר, רוברט בולט ואחרים".

נפטרה ב-2 בפברואר 1986, בלונדון, אנגליה.