חיים אפלבוים

נולד בשנת 1901, בזכרון-יעקב. בבית הספר היסודי למד בזכרון-יעקב ואח"כ למד בגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב. ב-1917 נסע ללמוד וטרינריה באוניברסיטת פנסילבניה. כשחזר לארץ, התקבל לעבודה בצבא הבריטי, בחיל הסְפַר בעקבה – TJFFֹ— Trans Jordan Frontier Forces. הוא חויב לרכוש גמל. אחזקת הגמל היתה על חשבון His Majesty, ממלכת אנגליה.

הוא הוצב לשרת בעקבה ושרת שם כמה שנים. היה מיודד מאד עם האמיר עבדאללה, (סבו של עבדאללה מלך ירדן הנוכחי). מעקבה העבירו אותו לצמח, שם הכיר את אשתו בתיה. בהמשך מינו אותו למפקד הבסיס של חיל הספר בנהריים (ג'סר אל מג'מע). המשפחה גרה בנהריים, שם נולדו להם שני ילדים, דני ופנינה, וכן יחזקאל, בנה של בתיה מנישואים קודמים.

בשנת 1946 עברה המשפחה לגור בפרדס-חנה והוא המשיך לפקד על הבסיס בנהריים, עד הכרזת המדינה.

הוא דבר וקרא 7 שפות. כשקמה המדינה, הורו לו האנגלים להעביר את הסוסים לידי המלך עבדאללה, וסוס אחד לבן ויפה הוא קבל במתנה מהמלך.

תקופה קצרה עבד כוטרינר. כשהקימו את צה"ל מינו אותו להקים את שב"ח—שירות בעלי חיים, שכלל סוסים, פרדות, כלבים ויונים. המחנה היה במקום שקיים עדיין מחנה 80.

בשנת 1949 פרש מן הצבא והקים, בשותפות עם כמה חיילים ששרתו אתו, משק כבשים. הם חכרו שטח של 800 דונם בקרבת פרדס חנה עליהם גידלו תלתן, מזון לכבשים וכן ירקות. אז צרפו לשותפות את קרקובר מפרדס-חנה, בתור חקלאי מומחה.

כעבור כמה שנים חוסל המשק והוא עבר לעבוד בסוכנות. הוא היה ממונה באירופה על רכישת בהמות עבודה להכשרת הקרקעות בישובי העולים. בסוכנות עבד עד סוף שנות החמישים.

נפטר בשנת 1961.