יוסף אייזן

נולד לאסתר ואהרון אייזן ב 15.12.1916, בעיר טורונטו, קנדה. ההורים היו שומרי מסורת, שהיגרו לקנדה מהעיירה היהודית אבידפקה שליד אודסה. האב הקים בעיר בית חרושת קטן לייצור שקי יוטה. בשנים שמכירת אלכוהול הייתה אסורה, הכין האב יין מענבים, וכך נוספה עוד קצת פרנסה למשפחה הגדולה. בגיל 4 נכנס לגן חובה והיה הילד הצעיר ביותר בגן, וכך גם בבית-הספר היסודי. בית-הספר מומן ע"י המדינה ורוב התלמידים, וגם חלק מהמורים, באו משכבות סוציו/אקונומיות נמוכות. בתיכון הוא עבר לבית-ספר ברמה גבוהה יותר, ובגיל 16.5 סיים את התיכון ומיד החל ללמוד באוניברסיטה (מדעים). באותה תקופה הצטרף לתנועת "השומר-הצעיר", והלימודים באוניברסיטה פינו מקומם לטובת הפעילות בתנועת-הנוער והציונות, ואלה תפסו את המקום המרכזי בחייו. כחלק מההכנה לקראת העלייה לארץ- ישראל, למד מקצוע: הכנת מודלים ליציקה (וכפי שסיפר לנו בזמנו, למיטב ידיעתו הוא היה היהודי היחיד בקנדה שעסק בתחום זה...). בשנת ההכשרה הכיר את פרני לבית וולנס. שהייתה חברת "השומר-הצעיר" בניו-יורק. במאי 1941 הם התחתנו בטורונטו.

לאחר החתונה גויס לצבא הקנדי. שירת כמסגר ביחידת רגלים. בשנת 1945 נשלח לאירופה והיה בהולנד, בגרמניה, שם פגש יהודים ניצולי המחנות, ובאנגליה.

בשנת 1946 עלו באנייה לארץ. את הלילה הראשון עשו בקיבוץ עין-השופט ולמחרת הגיעו לראשון-לציון, והצטרפו עם חבריהם האמריקאים לקיבוץ א"י ג'. ב"ראשון" הייתה מסגרייה והוא מיד השתלב שם בעבודה. בין השאר ייצרו במסגרייה חלקים לכלי נשק ותחמושת עבור "ההגנה". בסוכות 1946, עלה עם הקבוצה הראשונה שהגיעה ל"תל-הרוחות" - היא חצור , ושם הקימו הוא ופרני את ביתם. לזוג נולדו בקיבוץ 3 ילדים. במשך כל שנות עבודתו בקיבוץ עבד ב"אמן" כמסגר ומכין תבניות ליציקה. מה שהתחיל כהכנה לעלייה לארץ, נמשך כמעט ברצף כ- 50 שנה.

נפטר בקיבוץ חצור ב 10.2.2015.