תלמה ברון

נולדה לאן ויעקב זימן, ב- 8 במאי 1916, ויטבנק דרום אפריקה.  לאחר שסיימה את בית הספר, למדה מדעים באוניברסיטת גרהמסטאון.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה באנגליה ובשנת 1940 התגייסה לשירות הצי המלכותי לנשים (WRENS). הצבתה הראשונית היה בתחנת האזנה, שציתתה לתקשורת הרדיו המילולית של הצי הגרמני.

באוקטובר 1941, היא הוצבה למחלקה 2 של הצי ביחידת המודיעין בבלצ'לי פארק -Naval Section II (Z-watch). כשמפענחי הצופן היו מיירטים את התקשורת הימית הגרמנית, שהוצפנה והועברה בקוד מורס באמצעות טלגרפיה אלחוטית, יחידתה תרגמה את הטקסט הגרמני, לאנגלית מובנת. ראש המדור שלה היה וולטר אטינגהאוזן (איתן), שלימים היה למנכ"ל משרד החוץ הישראלי. עבודתה התנהלה מסביב לשעון והיא הפכה לסגנית ראש המחלקה. התרגומים שהופקו על ידי מחלקתה, נשלחו באמצעות טלפרינטר לאדמירליות בלונדון, כשראשי התיבות שלה הופיעו ברבים מההודעות הללו. חלק גדול מהתפוקה הזו נגע לפעילותן של הצוללות באוקיינוס האטלנטי.

כאשר צי צוללות גרמני נכנע בליסאהאלי בצפון אירלנד בשנת 1945, נשלחה לאתר את המסמכים ופריטים בעלי עניין פוטנציאלי. כשיצאה לשם, לא ידעה שבעלות הברית מתכננות להפעיל חלק מהצוללות הללו נגד היפנים, וכי מפעיליה במקום ציפו ממנה לאסוף ולתרגם את הוראות ההפעלה. היא רכשה ידע רב על הצוללות הגרמניות, ולא עבר זמן רב עד שהיא מצאה את עצמה מנהלת את חקירת הצוללות הגרמניות, אחריהן עקבה שנים. הוראות ההפעלה הגרמניות התבררו כקשות לעיבוד לאנגלית מובנת מכיוון שלצוללות בריטיות ואמריקאיות לא היו המנגנונים המקבילים. היא התמודדה עם בעיה זו כשגילתה בעצמה כיצד פועלים רכיבים של הצוללות. כשהמשימה שלה הושלמה, הצי המלכותי הציע לה להפליג איתם לסקוטלנד באחת הצוללות.

בסוף המלחמה, הוצבה לאדמירליות ופיעחה את ארכיוני השלל של הצי הגרמני, כדי לסייע בביסוס ספירה מדויקת של מספר ספינות המשלוחים שטבעו במהלך המלחמה.

בשנת 1946 היא זכתה בתואר MBE (חברת המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית). 

בשנת 1947, חזרה לדרום אפריקה. בשנת 1949 נישאה לד"ר אברהם ברון, ששירת בצבא דרום אפריקה בזמן המלחמה. נולדו להם שני ילדים. בשנת 1959 מונה בעלה למנהל בית הספר היסודי קינג דיוויד לינקספילד, יוהנסבורג.

נפטרה ב- 11 באפריל 2009 יוהנסבורג, דרום אפריקה.