עמוס בן גוריון

נולד לפולה ודוד בן-גוריון (לימים, ראש הממשלה הראשון של ישראל), בלונדון בשנת 1920. גדל בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה.

במלחמת העולם השנייה היה ממתנדבי הישוב לצבא הבריטי, התגייס ב- 31/12/40 מספר אישי 15790/ Pal, שירת בבאפס. הוסמך לקצונה. עם הקמת הבריגדה היהודית, שירת בגדוד השני. נפצע ואושפז בבית חולים צבאי באירלנד. בשהותו שם התאהב במרי, האחות האירית שטיפלה בו. למרות התנגדות אמו, לנישואין עם לא יהודייה התחתנו לבסוף וקיבלו את ברכת אביו לנישואין.

במלחמת העצמאות מונה להיות מפקד נפת פתח-תקווה במשטרת ישראל. בראשית שנות ה-50 מונה לתפקיד סגן המפקח הכללי של המשטרה. בחודש אוקטובר 1958 (בגיל 38) קודם לדרגת ניצב וקיבל את הפיקוד על מחוז תל אביב. בשנת 1961, לאחר ביקור בבריטניה, החליט להקים יחידת שוטרות במחוז תל אביב.

בשנת 1962 פרש מהמשטרה, עבר עם משפחתו לחיפה והתמנה למנכ"ל חברת "אתא" הוא מילא תפקיד זה עד 1980. נולדו לזוג שלושה ילדים - גליה, רותי ואלון.

נפטר ב-22 ביולי 2008 ונקבר בבית העלמין בקיבוץ עינת.