גדעון אלטשולר

נולד ברחובות ב-7.2.1928 , לחיה לבית אפשטיין (שהיתה נצר לעליית החסידים לצפת ולטבריה (1777) ולמשפחת יפה, מייסדי כולל חב"ד בחברון -1820), ולנקדימון (בן למייסדי רחובות - 1890). בנעוריו הצטרף לאצ"ל.
בגיל 16 וחצי, זייף את גילו בתעודת הזהות, כדי להתגייס לצבא הבריטי.
שירת בגדוד השלישי של הבריגדה היהודית - בהולנד ובבלגיה. בצבא הבריטי למד חיילות ונהג לצטט את 'קורפורל האנט', שלימד את החיילים הצעירים מארץ ישראל כי אין לפנות עמדה לפני שהכוח המחליף התמקם בה.
במלחמת השחרור שירת בפלוגה של בני רחובות בגדוד 52, חטיבת גבעתי, ונלחם בלטרון, בתל עריש ובדרום. התנדב לגדוד הקומנדו 89, שהקים משה דיין, והשתתף בקרבות על רמלה ולוד, קולה, בית נבאלה ועוד.
למד מזרחנות ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה ממקימי מערך המודיעין האנושי של צה"ל (קת"מ).
השתתף במלחמת סיני ואחריה נקרא על ידי האלוף ישראל טל להצטרף לבניית הכוח המשוריין.
היה מפקד גדוד 52 והשתתף ב"קרבות על המים" בצפון.
במלחמת ששת הימים היה סמח"ט 60 ונפצע בקרבות בביר גפגפה.
ב 1969 התמנה להקים את חטיבה 274 ("כח מור" בגימטריה) על בסיס טנקים רוסיים, שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים. החטיבה הורכבה מארבעה גדודי טירן T54, T55.
במלחמת יום כיפור היה ראש המטה באוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון, בקרבות הבלימה בסיני וצליחת התעלה אל עומק מצרים.
בשנת 1974 נשלח לכורדיסטאן, לארגן את אימון הצבא הכורדי העצמאי, שם נפגש עם מנהיגם, מולא מוסטאפא בראזני.
עם שחרורו מצה"ל הצטרף לפעילות למען ארץ ישראל השלמה
ממייסדי המושבה כרמי יוסף.
נשוי לחירות, אב לבשמת, מור, תמר, הדר והילה, סב וסבא-רבא.
נפטר בט"ז חשוון תשס"ט (14.11.2008).